אלבום תמונות
... וכנראה, להורים קשה לכתוב, כי כמה שהתחלתי לכתוב, העט נשמט מהיד, ראשי סחרחר ולא אוכל להתרכז במחשבותי, ואיזה מלים מוכרחים לכתוב.
כמה איום הוא שאנו נזכרים, שעברה שנה - ואתה אינך...
אנו לא יכולים להשלים עם העובדה שאינך... כל הזמן עינינו תרות בכל שביל ומשעול, אולי אבל כנראה שזהו רק דמיון שוא. זו חולשה של הורים, והכאב עצום כל כך, שלא יכולים להשתחרר הימנו ולהשלים עם הרעיון, שאינך...
ההרגשה היתה בך עוד מההתחלה, שקשה להמצא באש ולצאת שלם. אמא התלוננה בפניך, למה לא הודעת כל הפחות שתי מלים - שהינך חי. תשובתך היתה:"לא בזמן הקרב ולא אחרי כן ניתן לכתוב".
... לא הסתרת כלום - ספרת על הקרבות שהתחוללו, ובאיזה עצב דברת על הפצועים וההרוגים, שהם לא רק חברים בקרב, אלא גודלת וחונכת אתם...
דברת על זה, שבעיקר בזמן נסיגה צריך לדעת לא להרתע ולחפות באש, כי כל כדור שנורה, זה מעצור לאויב...
כמה גדול הוא האסון, שנעדרת מאתנו. זכרך לא ימוש מעמנו לעולם.
דוד ומרים כהן
מתוך "לזכר תשעת חברינו", חולתא, שבט תש"י
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח