אלבום תמונות
ערב זיכרון ראשון בפיקוד דרום
בס"ד לטרון, יום ה', ה' בטבת תשס"ו 05.01.2006
התכנסנו הערב כולנו, איש איש בכבודו, מעלתו ודרגתו, ובראשם שר הבטחון, מר שאול מופז, האלוף דן הראל, האלוף אודי אדם, האלוף במיל' דורון אלמוג, תת-אלוף איציק בן-טוב, תת-אלוף חזי לוי, תת-אלוף במיל' רוני מורנו, אל"מ איציק כהן, מפקד מחוז דרום ניצב אורי ברלב, קצינים בכירים, חיילים, חברים ובני משפחה.
באנו הערב כדי לומר קווים לדמותו של יקירנו ישי שלמה זכרו לברכה.
שלמה, בכורנו, יקירנו!
מלבד הכאב הגדול של משפחתנו, ומלבד כל מה שאנו יודעים על היותך בן, אח, בעל ואבא למופת, אפשר להגיד שלא הופתענו לשמוע עליך מפי חיילים ומפקדים, מכל הדרגות אשר היו אתך במשך 28 שנות שרותך בצה"ל, על היותך אדם וקצין ומפקד למופת.
נולדת במושב, וגדלת במשפחה דתית וציונית לדורותיה, עוד בהיותה בניכר. ואתה שילבת תורה, עבודה, דרך ארץ וגמילות חסדים.
כזה היית בילדותך בבית-הספר, בישיבה התיכונית ובצה"ל.
בספר משלי, שלמה המלך אמר: "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך" וקיימת זאת במשך כל חייך, בנוסף ל- "ואהבת לרעך כמוך".
לנגד עיניך, למרות עיסוקיך הרבים, היתה תמיד הדאגה להורים ולבני המשפחה. קיימת כיבוד אב ואם מעל ומעבר.
מעטים מחבריך ידעו, שרצית להיות לוחם בשייטת, ואפילו השתתפת בגיבוש. קצין מיון ויד ה', הביאו אותך לתחזוקה, לימים חיל הלוגיסטיקה.
נאמר כי הלוגיסטיקה היא המוח ההולך לפני הכוח, ואתה היית חלק ממוח זה.
הידע, הנסיון והחכמה שימשו אותך כדי למלא תפקידך וכדי לעזור לזולת. החל מהטירון ועד לדרגים הגבוהים. כשביקשו עצה ועזרה ממך, עשית זאת ללא פירסומת, בצניעות ובהתמדה.
לך מתאים השיר: "לתת, את הנשמה ואת הלב".
מכל אלה שבמשך השבעה והשלושים אמרו לי שעזרת להם, בקשתי שימשיכו בדרכך וילכו בעקבותיך, כדי שזכות זו תעמוד לך בעולם האמת.
לא נשכח, כי טלי - רעייתך, שתבדל לחיים ארוכים, היתה עזר לצדך, במשך כל שנותיכם המשותפות, וסעדה אותך במסירות בבית החולים בימיך האחרונים.
כאביך, אני מרשה לעצמי לומר: שהיית מיוחד, מתחשב, חכם, רגיש, בעל תפישה מהירה, דייקן, חותר תמיד למצויינות בכל משימה שהוטלה עליך, ודבק בכל מטרה שעמדה לפניך. היית אוהב ואהוב על כולנו, היית מלאך.
יצאת בשלום ממלחמת "שלום הגליל" ומ-"ליל הגילשונים".
בתפקידך כמפקד בסיס ציוד בתל-השומר, בתקופת חומת-מגן, מפקדיך העידו, ושיבחו, את ביצועיך, את יעילות פעילותך, אשר היתה בתקופה קשה ומורכבת מאד.
בשנים האחרונות, שירתת כקצין לוגיסטי פיקודי בגזרה הכי חמה במדינה. כהורים, לא ידענו את כל הפרטים על תפקידך זה, אך מסתבר, שהיית הראש המתכנן את המערך הלוגיסטי של ההתנתקות, בכל הקשור לצרכי החיילים, ולציודם.
נלקחת מאיתנו, ב-כ"ד בתמוז תשס"ה ה-31 ביולי 2005, שבועיים לפני ההתנתקות, כאשר כל התכנון היה מוכן וערוך לביצוע.
היית אחד הלוחמים שחרפו נפשם, גופם ונשמתם למען העם והמולדת, כפי שמדגיש הרב הצבאי בעת אמירת המנוחה על הנופלים, בתאור הנשמות הקדושות והטהורות.
אמנם - נכון, שלא נפלת מאש האוייב, אך כולנו יודעים שנפלת מהאש שבערה בתוכך, אש השלמות, הדבקות במטרה, המצויינות והדאגה לבצוע המשימות ללא תקלות.
כאשר לא חשת בטוב, הפצירו בך מקורביך לדאוג לעצמך, ואתה ראית לנגד עיניך, בראש ובראשונה, את המשימה המורכבת, ואת האחריות לביצועה - עוד לפני בריאותך.
גם בהיותך בבית-החולים, בשעותיך האחרונות, דאגת, פיקדת, והנחית למען הצלחת המבצע.
מחליפך, אלוף-משנה איציק כהן העיד על-כך, שפעל בהתאם להנחיותיך ותוכניותיך הכתובות, אשר הביאו לסיום לוגיסטי מוצלח של המשימה.
שוב אנו רואים את חריפותך, חוכמתך וכישוריך.
בשמי, בשם אשתי, בשם טלי, בר ויובל, וכל בני המשפחה, אנו מודים לכל אלה שיזמו, שטרחו ועמלו לקיום ערב זה. והרשימה היא ארוכה.
אני תפילה לבורא עולם שנאמר: "די" לצרות עם ישראל.
"ובילע המוות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים" ושנזכה לגאולה שלמה במהרה בימנו. אמן.
אשרי העם שזה צבאו, חייליו ומפקדיו.
ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום.
ת.נ.צ.ב.ה.א.