אלבום תמונות
מבצע "שלום הגליל" תוכנן לפרטי-פרטים חודשים ארוכים לפני תחילתו. קציני השיתוף הארטילריים בחטיבות החי"ר והשריון היו מודעים לתרגולים שנערכו קודם למבצע. היה ברור, כי עם הינתן הפקודה יצאו הכוחות למבצע בשלושה צירים עיקריים: גזרת החוף המערבית, הציר המרכזי והגזרה המרכזית.
האות למבצע ניתן ב-6 ביוני 1982. תותחי צה"ל החלו להרעיש עמדות מחבלים בכל הגזרות. היו תותחים שנלוו לכוחות המסתערים. סוללות מגדוד "אייל" יצאו לעבר הגזרה המרכזית כבר ב-6 ביוני בשעות הערב. התנועה היתה מלווה בקרבות עם מחבלים חמושים במטולי-רקטות ובפצצות נ"ט, שהמתינו בפתחי הכפרים. בשלב הראשון של המבצע (שלב א' במבצע "שלום הגליל", או בשמו הצבאי: "מבצע אורנים המורחב") נורו אלפי פגזים לעבר מטרות המחבלים בכל הגזרות.
בגזרה המערבית התמקמו תותחים לאורך ציר החוף. עמדת הפיקוד של עוצבת "גולן" פעלה מכפר הסמוך לדמור - דרומית לביירות. כוח ארטילרי ירה לטובת חטיבת "גולני", שלחמה ב-10-9 ביוני בכפר סיל נגד כוח סורי.
הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף רפאל איתן, אמר בסגנונו הלאקוני המפורסם: "במלחמה הזאת - אף אחד לא זז בלי התותחנים". קצין תותחנים ראשי בימי המלחמה בלבנון, תא"ל אריה מזרחי, שהיה מפקד הסיוע החטיבתי בחטיבה 7 במלחמת יום הכיפורים, הבהיר עוד במהלך המלחמה, כי לחיל היו שלושה הישגים במלחמה זו: תותחי צה"ל הצליחו לפגוע בארטילריה היריבה ולשתקה כמעט כליל: התותחנים היו כוח עצמאי משמיד שריון אויב וטילי קרקע-אוויר; מספר נפגעי החול היה מועט יחסית לתנאי הקרב.
הניתוח הראשון של מהלכי הקרבות במבצע "שלום הגליל" העלה: בכל הגזרות השתלבו התותחנים בכוח המסתער; מח"טים החשיבו לראשונה את יחידות הארטילריה בין כוחותיהם, כפי שנהגו כלפי יחידות צנחנים ושריון. התותחנים הוזעקו להשמיד את מקורות הירי על כוחותינו, ולא לשתקם כבעבר; פעמים רבות נקראו התותחים לירות בכינון ישיר; הסורים והמחבלים הוכו קשות באש תותחי צה"ל. מפקד חיל התותחנים, תא"ל אריה מזרחי השכיל להכין את החיל למלחמה ולקצור את הפירות בלחימה.