זאב רוטמן ז"ל

קורות חיים

בן יוהנה ומקס. נולד בשנת 1920 בברלין, גרמניה. הוריו האמידים שלחוהו ללמוד בבית ספר עברי ומגיל צעיר גילה חוש מפותח לטכניקה. היה חבר בתנועת הנוער "מכבי הצעיר" ועם חברים מתנועה זו יצא לשנת הכשרה. שם התבלט בפעילות חברתית נמרצת, ובין השאר הוציא לאור עלון וטרח להפיצו בין חברי ההכשרה לאחר שהתפזרו לבתיהם.

בשנת 1936 עלה לארץ ישראל בעליית הנוער וקיבל את הכשרתו בקיבוץ קריית ענבים. וכך תיאר אותו חברו מעליית הנוער: "...זאב היה בעל קומה בינונית, בעל מבנה גוף מוצק ובריא, בלונדי ולחייו סמוקות ודשנות, ודיבורו שוטף ומהיר". הוא היה חברותי מאוד, נעים הליכות ובעל כשרונות בתחומים שונים.

עם גמר שנות הכשרתו בקריית ענבים רצו הוריו שימשיך את לימודיו בטכניון בכיוון נטייתו הטכנית אבל הוא סירב לעשות זאת משום שמצא את הדבר מנוגד לרעיון החלוצי. פעם אמר לחברו: "לעיר, כל אחד יכול ללכת, בעלי דיפלומות טכניות, ישנם במידה מספקת בארצנו, אבל לא כל אחד, מוכן ללכת לקבוצה, על כן אלך אני להגשמה". הוא הצטרף לקבוצת "במעלה" של גורדניה, גרעין-התיישבות, שעשה הכשרתו בקריית ענבים.

לאחר רצח החמישה ב"הר הרוח" שבקרבת מקום (9.11.1937) והקמת קיבוץ מעלה החמישה לזכר החללים נעשה זאב אחראי לאיתות ולאלחוט. היה למקשר בין הקבוצה לגורמי-חוץ וכעבור חצי שנה קיבל על עצמו תפקיד כאחראי לענייני הבטחון. עקב תפקידו זה, עשה זמן רב בדרכים אך המשיך לשמור קשר הדוק ואישי עם חבריו בקבוצה. לא אחת ביקר בפניהם את החיים בעיר בה נאלץ לבלות זמן רב.

עם הגיוס ל"הגנה", זאב היה בין הראשונים שדרשו את גיוסו. הוא הכיר את הנאצים ורצה לנקום בהם. עבר לבית הספר הימי שנמצא תחת הדרכתו של הצבא הבריטי, וכדרכו, הצטיין בלימודים הטכניים.

ביום כ"א באייר תש"א (18.5.1941) יצא בשליחות ה"הגנה" בקבוצת "כ"ג יורדי הסירה" שמטרתם היתה פיצוץ בתי הזיקוק בטריפולי שבלבנון. הכ"ג שיצאו למשימה, אומנו והוכנו למשימה זו זמן רב. באימונים הוכיחו כולם כושר סבילות ויכולת אישית גבוהה. הפעולה לא בוצעה וסיבת הדבר לא נודעה עד היום. כל הלוחמים לא שבו לבסיסם וגם עקבותיהם לא נודעו.

כתב עליו אחד מחבריו: "יום לפני נסיעתו ראיתיו לאחרונה. שוחחנו קצרות אך ראיתי כי הוא דרוך כולו לקראת המשימה שקיבל על עצמו. הוא ידע היטב את הסכנות שלפניו ולמרות הידיעה הברורה הזאת היה נלהב וגאה כי זכה שיטילו עליו תפקיד כל כך אחראי. זאב החולם והנילהב ראה גם בתפקיד המסוכן, אך נעלה, תכלית חיים. אהבתו לארץ, לקבוצה, מצאה לה ביטוי נאמן ביותר בשליחות זו".

חמש שנים לאחר האסון הוסר הלוט מעל מצבת הזיכרון שהוקמה במעלה החמישה לזכרו של זאב; שמו גם חקוק בין שאר חבריו לפעולה זו באנדרטה לזכרם שהוקמה בבית הקברות הצבאי על הר הרצל בירושלים.

זכר הכ"ג מונצח בבית הספר לקציני ים בעכו, הקרוי על שמם, וכן קרויים על שמם רחובות ברחבי מדינת ישראל.