תפריט נגישות

רס"ל שלום בורשטיין ז"ל

שלום בורשטיין
בן 21 בנפלו
בן עליזה וצבי
נולד בחדרה
בכ"ט בניסן תשי"ב, 24/4/1952
התגייס ב-נובמבר 1970
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 7, גד' 82
נפל בקרב
בי"ג בתשרי תשל"ד, 9/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: חרמונית
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: נתניה
חלקה: ג, שורה: 1, קבר: 4.

קורות חיים

שלום (שלומ'קה), בן עליזה וצבי, נולד ביום כ"ט בניסן תשי"ב (24.4.1952) בחדרה. הוא למד בבית-הספר היסודי "ביאליק" בנתניה ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון הדתי "בר-אילן" בנתניה, במגמה הריאלית. הוא היה תלמיד חרוץ ואהוב על מוריו ועל חבריו, וניכר בשלוש תכונות עיקריות: השקדנות, העמקות ואהבת הלימוד. מעולם לא הניח לנושא שהתעניין בו עד אשר הבינו על בוריו. בקרב חבריו הצטיין בכושר המנהיגות שלו.

מחנכו מספר עליו, שמנהיגותו נבעה מהיותו דמות מרכזית בכל אירוע בכיתה ומעצם נכונותו להיאבק עם גדולים ממנו בכל עניין שחש עצמו צודק במשפטו. בכל מאבק כזה היה ברור לכול שהוא פועל מתוך הכרה עמוקה ואמונה בצדקתו. בבית הוריו נתחנך שלום על מסורת היהדות ועל ערכיה ואת אלה ידע להקנות גם לחבריו. אחד מידידיו סיפר: "שלום האיר לפני את הדרך אל היהדות, את הדרך אל החזרה בתשובה, וגרם למפנה חשוב בחיי, במושכו אותי לבית-הספר התיכון הדתי על-שם הרב מאיר בר-אילן", שלום היה איש חברה ונעים-שיחה, פעיל ומפעיל בכל פגישת-רעים ובכל מסיבה שארגן. הוא עסק הרבה בפעילות ציבורית בקרב הנוער וכשהיה בכיתה השביעית אף נמנה עם חברי משלחת שנסעה לביקור אצל בני נוער בארצות אירופה.

שלום גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1970 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס מש"קי טנק "סנטוריון". הוא הצטיין בקורס והוענק לו ציון גבוה (90). מפקדו בקורס העיד עליו, שבקיאותו המקצועית הייתה מפתיעה ושליטתו בנושאים הטכניים הייתה למופת בזכות בקיאותו במקצועות, אחריותו וקפדנותו בעבודה. היה בשנתיים האחרונות לשירותו פקיד ראשי בשלישות של גדוד השריון שלו. הוא התקבל לאוניברסיטה העברית בירושלים בפקולטה למדעי החברה - כלכלה ויחסים בין-לאומיים. לשם-כך אישרו לו מפקדיו שחרור מוקדם שעתיד היה לחול שישה ימים לאחר שנפל בקרב. בתעודת השחרור שלו ציין מפקדו: "מפקד מצוין, בעל כושר-ארגון ויזמה מעולים, ממושמע, דייקן, בעל-תושייה ומסור. מילא את תפקידו בצורה יסודית. ניתן לסמוך עליו בכל תפקיד אחראי". בימים שקדמו למלחמה היה שלום בחופשת שחרור. כשפרצו הקרבות חזר מיד לבסיס וביקש להתנדב לשרת כטען-קשר. בקשתו נדחתה והוא עמל יומיים כדי לשכנע את מפקדו עד שזה נאות לו.

ביום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973), בקרב שהתחולל מצפון- מערב לקוניטרה, נפגע הטנק שלו פגיעה ישירה ושלום נהרג. הוא הובא למנוחת- עולמים בבית-העלמין בנתניה. השאיר אחריו אב, אם ושני אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סמל.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "שלום הוכיח עצמו שהוא בעל יכולת אישית ויכולת מקצועית רבה, בהובילו את פקודיו אל מול פני האויב הסורי"; וחברו כתב: "דמותו ממשיכה ללוות את חבריו הרבים ומשמשת להם סמל לעוז רוח, לרגש האחריות וההתנדבות ולמהימנות מקצועית".

בניית אתרים: