תפריט נגישות

סרן יוסף דשא דסה ז"ל

יוסף דשא
בן 30 בנפלו
בן חוה ומשה
נולד בפולין
בי"ד באדר תש"א, 13/3/1941
התגייס ב-9.8.1960
שרת בחיל השריון
יחידה: גד' חי"ק 348
נפל בקרב
בי"ב בתשרי תשל"ד, 8/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: גשר פירדאן
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: נתניה
הותיר: אישה, בן ובת,אם ואח

קורות חיים

יוסף (יוסי), בן חוה ומשה ז"ל, נולד ביום י"ד באדר תש"א (13.3.1941) בגרודנו שבפולין, ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תש"ט (1949). את לימודיו היסודיים סיים בבית-הספר "ביאליק" בנתניה. אחרי-כן סיים את לימודיו התיכוניים בבית-הספר התיכון החקלאי "הכפר הירוק". יוסי, כפי שקראו לו בני משפחתו וחבריו, נולד בעצם ימי מלחמת העולם השנייה. אמו ברחה אתו ועם אחיו הצעיר לרוסיה. משם יצאו למסע תלאות רבות ונדודים, דרך גרמניה, ועברו בתים רבים, כשהאם עוסקת בכל מלאכה קשה כדי לפרנס את עצמה ואת ילדיה. יוסי הגיע ארצה עם משפחתו בהיותו כבן שמונה שנים, וגר בתחילה במעברה בחדרה. גם בארץ לא נסתיימו נדודי המשפחה, ומהמעברה עברו לגור בכפר סלמה, והמשיכו לנדוד בין מקומות עבודה רבים. הוא סיים את לימודיו היסודיים בנתניה, ולימודיו התיכוניים התאפשרו הודות למענקים שונים שקיבל, כתגמול על היותו תלמיד טוב וכהכרה בכשרונותיו וביכולתו להמשיך בלימודים ולהתקדם בהם. יוסי היה אהוב על כל המורים ועל החברים במוסד, והצליח גם בלימודים וגם בחיי היומיום בפנימייה. הוא היה קשור ביותר למשפחתו הקרובה, והיות שהתייתם מאביו עוד בפולין, בהיותו כבן שלוש, נאלץ לעתים קרובות לשמש כראש-המשפחה, ולו רק לצורך מתן עידוד ועזרה. בני משפחתו הענפה והרחוקה יותר אהבו אותו מאוד, ויוסי הקפיד לשמור על קשר הדוק עם כולם. יוסף גויס לצה"ל בראשית אוגוסט 1960 והוצב לחיל הקשר. לאחר סיום הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס לאלחוטני מורס, ובקורסי קצינים וקציני קשר, הוצב ביחידה בתפקיד קצין קשר. הוא מילא תפקיד זה גם בעת שירותו הסדיר וגם בתקופות שירות המילואים לאחר תום שירותו הסדיר. במהלך שירותו בצבא הגיע יוסי לדרגת סרן. לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר החל לעבוד בכור בדימונה, והתמיד בעבודה זו כעשר שנים. בשנת 1969 נשא לאישה את אסתר חברתו, ולאחר ארבע שנות מגורים בבאר שבע עבר הזוג להתגורר ברחובות, בשל שינוי מקום עבודתו של יוסי. הוא החל לעבוד כמנהל אדמיניסטרטיבי בבית-חרושת ביבנה. הוא עבד במקום עבודתו החדש תקופה קצרה ביותר, אך גם במשך תקופה קצרה זו הספיק לקשור קשרי ידידות עמוקים עם העובדים ועם המנהלים כאחד. חברים אלה נוספו לרשימה ארוכה של חברים, שקנה בתקופות השונות של חייו; חברים שהיה מסור להם ביותר, והם אהבוהו והעריכו אותו בזכות תכונותיו המצוינות ובזכות אופיו הטוב, עליזותו, טוב- לבו והאופטימיות הנפלאה שלו. ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973) היה יוסי קצין קשר של אוגדה בקרבות שנטשו באזור הפירדאן בסיני. במהלך הקרב נפגע יוסי באש האויב, שנחתה על הזחל"ם שלו והועבר לבית-חולים שדה - שם נפטר מפצעיו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בנתניה. השאיר אחריו אישה, בן - ליאור ובת - יעל, שנולדה באפריל 1974, אם ואח. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו; "סרן יוסי היה מאז ומתמיד בין הקצינים הבולטים והמצטיינים ביחידתנו. מסירותו לעניין חרגה מהדפוסים השגרתיים והוא הוכיח יזמה ותושייה, בהתאם למצבים המשתנים בהם היה נתון. תכונותיו יוצאות הדופן נתגלו גם במלחמה זו. הוא התייצב ביחידה ביום הכיפורים, לפני שקריאתו הגיעה לידיו ותוך דקות ספורות נכנס לתפקידו כקצין-קשר בקרב ההגנה על שפת התעלה. בימי המלחמה הקצרים שלו הוכיח רוח לחימה ומנהיגות במילוי תפקידו בקו הראשון. במרצו הרב שימש מופת לחיילים הכפופים לו ועוד שנים רבות תחיה דמותו הפעלתנית וחסרת-המנוחה בקרבנו".

בניית אתרים: