סמ"ר יצחק זוארץ ז"ל

קורות חיים

יצחק, בן ג'וליה ורחמים, נולד בשנת תשי"ג (1953) בעיר בנגאזי אשר בלוב. הוא למד בבית הספר היסודי "איסטיטוטו לה סאלה" שבעיר הולדתו וב-1967 סיים בהצלחה שמונה שנות לימוד. באותה שנה, בהיותו כבן ארבע-עשרה, עלה יחד עם משפחתו ארצה. המשפחה בחרה להתיישב בנתניה ושם המשיך יצחק את לימודיו בבית הספר המקצועי "אורט" במגמה למכניקה. מיד עם הגיעה לארץ, נתקלה המשפחה בקשיים כלכליים רבים. למרות שהאב מצא מיד עבודה בבית החרושת "פיברגלס" באזור התעשיה בנתניה, לא הספיק שכרו כדי פרנסת המשפחה ברוכת הילדים. אבל, קשיי הפרנסה לא הרתיעו את ההורים והם דאגו להקנות לילדים השכלה טובה. מגיל צעיר, למד יצחק להעריך את הלימודים ואת ההשכלה. הוא הבין שרק אדם אשר רכש לו מקצוע נדרש עתידו מובטח לו. יצחק היה ער למצבה הקשה של משפחתו אשר למרות תמיכתה של הסוכנות לא הצליחה תמיד "לגמור" את החודש. במשך הזמן נשא אחיו אלי אישה והזוג הצעיר המשיך להתגורר עם המשפחה והגדיל עוד יותר את הנטל. אמנם שני בני הזוג עבדו, אך כל משכורתם הוקדשה לתשלום החובות. שאר אחיו ואחיותיו של יצחק היו בגיל חובה, וכך הרגיש הוא שעליו מוטלת האחריות לעזור להוריו לקיים את המשפחה. ואכן הקפיד יצחק לנצל כל חופשה וכל רגע פנוי שהיה לו מלימודיו כדי לעבוד ולהרוויח. את כל משכורתו להוציא סכום פעוט, שהותיר אצלו כדמי כיס, מסר לאביו. באופן כזה הצליחה המשפחה להחזיק מעמד, מבלי להזדקק לחסדי משרד הסעד. בעבודתו זו, במטרה לעזור למשפחה, התמיד יצחק עד למועד גיוסו לצה"ל. יצחק גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1971 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות, אותה סיים בהצלחה המשיך את אימוניו בקורס יסוד של חיל השריון והשתלם כתותחן טנק. למרות הפצרות אביו, לא הסכים יצחק לבקש דחיית שירות. הוא היה נחוש בהחלטתו לתרום את חלקו בהגנת הארץ. יצחק הצליח להשתלב במהירות במסגרת הצבאית. בתום הקורסים נשלח לאחת מיחידות השדה של החיל ועד מהרה הכירו אותו כחייל מעולה המבצע את תפקידיו בדייקנות ובמהימנות. הוא גם זכה להתחבב על חבריו לנשק בזכות הליכותיו הנעימות ואופיו הטוב. רק לקראת אמצע שרותו, נעתר להפצרות ההורים והגיש בקשה לחופשה מיוחדת כדי לעזור להורים לשלם חלק מחובותיהם. בתום החופשה חזר לגדוד והמשיך לשרת באמונה. מפקדיו העריכו אותו מאד כאדם וכחיל כאחד ועל כן זכה יצחק להגיע עד מהרה לדרגת סמל, שהיא דרגה אשר רק הטובים בחיילים בגדוד קרבי מגיעים אליה במשך שרות החובה שלהם. במלחמת יום הכיפורים השתתף יצחק בקרבות הבלימה הקשים שנהלו כוחותינו ברמת הגולן. ביום י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973) נפגע יצחק בפגיעה ישירה בראשו בשעת הפגזה ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בנתניה. השאיר אחריו הורים, אחים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. הוריו הנציחו את זכרו של יצחק בספר תורה אותו רכשו עבור בית הכנסת שבשכונתם בנתניה.