קורות חיים
יהודה יצא לפעולה בראש-העין ולא שב. מפי חבר פצוע נודע כי בשעת התקפת הנגד העיראקית והנסיגה מהמקום, תמך בו יהודה ועזר לו ואחר כך נפגע בצרור כדורים ונהרג במקום. גופתו לא נמצאה והוא נרשם כנעדר. רק כעבור שנים אחדות, נאספו עצמותיו וביום ו' בכסלו תשי"ג (24.11.52), הובאו לקבורה בקבר-אחים בהר-הרצל.
יהודה נולד בפתח-תקוה ולמד בבית הספר הדתי "נצח ישראל" ואח"כ בבי"ס תיכון. היה ידוע כתלמיד חרוץ ושקדן, המכבד את מוריו ומסור לחבריו.
עם סיימו את ביה"ס היסודי, נאלץ לצאת עם אביו לעבודה - בבניה, בקטיף הדרים, באריזה ובגיזום עצים. כרבים מבני פתח-תקוה, החליט גם הוא לנסוע לנתניה ולנסות את מזלו בעבודה בתעשיית היהלומים. ההצלחה האירה לו פנים - לא חלף זמן רב והוא היה למנסר מומחה.
את שעות הפנאי הקדיש לעבודה במשק החקלאי הזעיר, אשר הקים ליד בית הוריו שעברו אף הם לנתניה ולעיסוק בספורט. הוא התבלט כשחקן כדורגל ונמנה עם שחקני קבוצת בית"ר ולאחר מכן עם שחקני קבוצת "מכבי" נתניה.
עם הצטרפו לאצ"ל, פינו עיסוקים אלה את מקומם לזה התפקיד האחד, שכבש את כל תשומת לבו. בשנת 1944 נעצר והוחזק זמן-מה בלטרון ובשנת 1945 נעצר שנית, לזמן קצר בכלא ירושלים. גם בשנת 1947 פקדו אנשי הבולשת את ביתו, אך הפעם לא הצליחו להשיגו.
המעצרים והסכנות לא הרתיעוהו, ועל אף היותו אב לילדה פעוטה, הוסיף למלא את תפקידו במסירות ובנאמנות. בפרוץ המלחמה בערבים עמד על המשמר בעמדות הגנה. לאחר מכן יצא לפעולה בראש-העין ומשם לא שב.
הניח אשה, רחל, ובת, דליה.