תפריט נגישות

סמ"ר שלמה כהן ז"ל

שלמה כהן
בן 27 בנפלו
בן אדית ואליהו
נולד בגרמניה
בב' בחשוון תש"ז, 27/10/1946
התגורר בנתניה
התגייס ב-17.11.1964
שרת בחיל הנדסה
יחידה: גד' הצליחה
נפל בפעילות מבצעית
בכ"א בתשרי תשל"ד, 17/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: תעלת סואץ
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: נתניה
הותיר: אישה - צפורה, בן - אלעד, אם ואחות

קורות חיים

שלמה, בן אדית ואליהו מניצולי השואה, נולד ביום ב' בחשון תש"ז (27.10.1946) במחנה הריכוז לשעבר באינרינג שבגרמניה ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1948. הוא למד בבית-הספר היסודי על-שם ביאליק ובבית-הספר התיכון המקצועי "אורט" בנתניה. אחרי-כן המשיך בלימודיו בבית-הספר התיכון "מבואות ים" במכמורת. שלמה היה חובב ספורט ואהב ביחוד את משחק הכדורגל. גם לקרוא אהב - ספרי שירה וספרי עיון בעיקר בתחום הפסיכולוגיה. את רוב זמנו הפנוי הקדיש לאוסף הבולים שלו, שבמשך שנים רבות ליקט בו בולים מרחבי העולם. לאחר שסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון התגייס לצה"ל במחצית נובמבר 1964.

שלמה התנדב לשרת בחיל הים והשתלם בקורס לטירוני-ים ובקורס לבקרה. הוא היה ימאי טוב וממושמע, היה אהוב על מפקדיו ושימש דוגמה לחבריו במזגו הטוב, בסבלנותו ובצייתנותו.

לאחר שחרורו מהשירות הסדיר למד בקורס בבי"ס לקציני ים בעכו ולאחר מכן שירת בצי הסוחר הישראלי. הוא הוצב למילואים בחיל הים ולאחר שהוקמה יחידת הצליחה בחיל ההנדסה הועבר אליה וזכה להיות בין הראשונים שאומנו ביחידה זו.

שלמה היה אדם טוב-לב, נדיב ורחב יד. היה לו חוש הומור מצוין והוא הרבה לצחוק. מטבעו היה חברותי מאוד וקל להתיידד, והכל הכירוהו כאיש חברה נעים-שיחה, מכניס אורחים ונוח לבריות.

מתמיד הצטיין באורך רוח ובסבלנות רבה. היה אדיב ומנומס, ואהוב על כל מכריו. נכונותו לסייע לזולת, כנותו ויושרו היו לשם דבר בקרב חבריו.

בשנת 1971 נשא לאישה את חברתו צפורה והיה בן נאמן להוריו, בעל אוהב לאשתו ואב למופת לבנו.

כשפרצה מלחמת יום הכיפורים גוייס ונשלח עם יחידתו לחזית בסיני, ושם השתתף בקרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים. ביום כ"א בתשרי תשל"ד (17.10.1973) עסק בהפעלת דוברה ליד דוור-סוואר, לא הרחק מן האדם המר. בהפגזה ארטילרית נפגעה הדוברה פגיעה ישירה ושלמה נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בנתניה. השאיר אחריו אישה ובן, אם ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "שלמה זכה להימנות עם אנשים שעמדו במרכז המאמץ העיקרי של צה"ל במלחמה זו. בזכותו ובזכות חבריו הצלחנו להעביר את המלחמה לאדמת האויב ולהדוף את הסכנה מעל ארצנו. הוא היה חייל למופת וחבר נאמן".

משפחתו תרמה לזכרו ספר תורה לבית-כנסת בנתניה.

שלמה ז"ל היה בן 27 בנופלו. כבן להורים ניצולי שואה, חי שלמה בתחושה ודאית, שמה שקרה בגרמניה אסור שיקרה עוד לעולם. הוא נהנה לתור את הארץ, וכשבגר גילה גם את קסמו של הים והגיע למקומות רחוקים במסגרת עבודתו בצי הסוחר.

כשהקים משפחה השתנו חייו. אשתו ובנו היו מקור גאוותו, וביתם היה פתוח לחבריו הרבים. הוא החל לעבוד בתנובה, ותכנן להמשיך בלימודים אקדמאים, אך המלחמה קטעה הכל.

בניית אתרים: