תפריט נגישות

רב"ט אלון צור ז"ל

אלון צור
בן 30 בנפלו
בן עליזה ויהושע
נולד בניר בנים
בכ"ט באייר תשי"ד, 1/6/1954
התגורר בשמיר
שרת בפיקוד העורף
יחידה: הגמ"ר - הגנה מרחבית
נפל בכ"ה בתשרי תשמ"ה, 21/10/1984
במלחמת שלום הגליל
מקום נפילה: לבנון
באזור לבנון
מקום קבורה: קיבוץ שמיר

קורות חיים

בן עליזה ויהושע, נולד ביום כ"ט באייר תשי"ד (1.6.1954) במושב ניר-בנים. אלון למד בבית-הספר היסודי "שפרינצק" בקרית גת, למד שנה אחת בבית-ספר ימי באשדוד וסיים את חוק לימודיו במגמת אלחוט בבית-ספר בכפר סבא. עד לגיוסו, הוא עבד כטרקטוריסט באיזור לכיש ובחממות בכפר גלים, שליד חיפה.

אלון גויס לצה"ל בתחילת חודש מאי 1972, ולאחר הטירונות והשתלמות בקורסים מקצועיים הוכשר לשמש נהג-מובילים. הוא נטל חלק במלחמת יום הכיפורים, ועוטר באות המערכה.

בסוף חודש מאי 1975, שוחרר אלון מהשירות הסדיר. הוא נסע לוינה, שהה שם כארבע שנים ומצא פרנסתו כנהג משאית. במרוצת שהותו בוינה התיידד עם נערה מקומית, ונולדה לו בת - יעל. כששב לארץ התקבל אלון לקיבוץ "אורטל" בגולן, ושימש בו כרכז ביטחון. כשמו כן היה, עלם גבוה וחסון כאלון, בעל בלורית ג'ינג'ית ושפם עבות שכיסה על בת-צחוק תמידית. בקיבוץ היה אלון מעין "קאובוי" ישראלי. הוא אהב את הפרות והסוסים, היה "משוגע" על פרחים ועצים, וניצל כל הזדמנות לעשות סקי בחרמון. הוא היה עליז ומלא שמחת חיים. את רעייתו, ניבה, הוא פגש במסגרת חוגים לריקודי-עם, שבהם התקדם עד שהיה בחוג למרקידים הבין-קיבוצי. לאחר נישואיו, עזב אלון את קיבוץ אורטל, ועבר לקיבוצה של ניבה - קיבוץ "שמיר". שבועיים לפני שהיה אמור לצאת לשירות מילואים, הוא נפגע ברגלו.

הרופא הורה לקבע את הרגל, ולא לדרוך עליה במשך חודש אחד. למרות זאת, החליט אלון לצאת למילואים. גם בשירות הזה, הוא התנדב לצאת למשימות שונות ובאחת מהן נהרג. ביום כ"ה בתשרי תשמ"ה (21.10.1984), שישה שבועות לאחר שנשא אשה, נפל רב-טוראי אלון בקרב בלבנון במלחמת שלום הגליל והובא למנוחת-עולמים בקיבוץ שמיר. הוא נקבר ליד חברו הטוב בני, שנפל לפניו.

אלון השאיר אחריו אשה, בת באוסטריה, הורים, אח ואחות.

במכתב התנחומים למשפחה השכולה, ציין שר הביטחון, כי אלון "היה חייל מצוין, לוחם בלא חת, התנדב לכל משימה וחבר למופת". מפקדו כתב: "אלון היה ידוע ברוח ההתנדבות שבו, העשויה בלא חת. עליזותו ושמחת החיים שבו קנתה לו ידידים רבים... תמיד דאג לעודד את הסובבים אותו".

קיבוץ אורטל וקיבוץ שמיר הוציאו לאור חוברת לזכרו. כן נתפרסמו מאמרים על הזוג ניבה ואלון בביטאון הקיבוץ הארצי ובעיתון "מעריב".



בניית אתרים: