אנדרטאות

אלבום תמונות

אתר ההנצחה של חיל החימוש, שבמרכזו לוח הזיכרון וגן הפסלים - בו הפכו כלי המשחית, טנקים, תותחים וכלי נשק אחרים, בדרך ביטויים האומנותי לסיפור מורשת החיל - נחנך בחודש יוני 1990.
הקמתו של האתר, בו מונצחים שמם של 587 חללי חיל החימוש במערכות ישראל, התאפשרה הודות לפעילותה של "עמותת חיל החימוש" ועזרתה הרבה של עיריית נתניה העיר המאמצת את החיל.
אתר הזיכרון וההנצחה, שהוקם במסגרת בית "יד לבנים" בנתניה, מטרתו להוות מרכז לפעילויות זיכרון וחינוך למורשת החיל, וכדברי קצין חימוש ראשי בטקס חנוכת האתר להוות אתר חי ונושם, כדי שישמש לכלל אנשי החיל מקור השראה ועוצמה, להמשך בניה ויצירה. מקום בו יוסמכו קציני ומפקדי החיל, יושבעו החיילים ומקום בו ינשא בגאון וביגון, זכר היקירים מבני החייל שבמותם העניקו את החיים.
חיל החימוש, שהקריב קורבן גדול בכל מלחמות ישראל, הוא החיל המקצועי הגדול ביותר בצבא ההגנה לישראל. החיל מופקד באופן מקצועי על הפיתוח, הייצור והאחזקה של כל ציוד הלחימה והציוד הלוגיסטי של צבא היבשה הטעון אחזקה ברמת היחידה - למן נשקו האישי של החייל הבודד ועד למערכת נשק עיקרית כמו טנק "המרכבה", שתוכנן ופותח על ידי חיל החימוש של צה"ל. אחריות המטה של חיל החימוש מתבטאת הן בקביעת מפרטיה הטכניים של אפסניית חיל החימוש, הן באבטחת איכותה במהלך ייצורה או רכישתה והן בהכשרת קאדרים מקצועיים המוצבים החל מרמת היחידה הבסיסית, דרך מערך התחזוקה האוגדתי והפיקודי ועד מרכזי השיקום, האחזקה והאחסנה ברמה המטכ"לית.
מערך האחזקה שנבנה ומופעל על ידי חיל החימוש, נועד בראש ובראשונה לאפשר זמינותו של ציוד תקין ואמין בכל עת ובכל מקום בו ידרש. דווקא באותם ימי לחימה קשים בהן נדחק צה"ל אל הקיר, נתגלו חיילי החימוש בשעתם היפה. בכוח הכשרתם למודת השנים, במקוריות תושיית ובמסירותם הגדולה, הצליחו להחזיר למעגל השרות המבצעי, ציוד לחימה פגוע ומושבת ובכך נתנו בידי גייסות הלוחמים מאגר מחודש של ציוד לחימה.
אין פלא על כן, שבמשך כל שנות קיומו, סבל חיל החימוש אבדות מרובות בנפש, דמם של לוחמי החימוש האלמונים, נמסך ונמהל בשמן המכונות בהן ניסו להפיח רוח חיים מחודשת. ברית דמים זו קודשה כל פעם מחדש עת הגיעה שעת המבחן.
את האתר תכננו האדריכלים רות וזלמן ענב, ואת הפסלים עיצבו האמנים דינה מרחב, זלמן ענב, דן רפפורט, טוביה מרגלית, אהוד שחורי וג'ורג' אונגרי. האתר נחנך ב-כ' בסיוון תש"ן (13 ביוני 1990).
באתר ההנצחה מספר פסלים המתארים את חיל החימוש:
"קיר זיכרון": הקיר עוצב על ידי זלמן עינב וטוביה מרגלית בהשתתפות קציני וחיילי חיל החימוש. בקיר חקוקים שמות חללי החיל, באמצעות קרן לייזר, דרך לביטוי החידושים הטכנולוגיים שמאפיין את חיל החימוש בתכנון כלי הנשק החדשים. ליד שמו של כל חייל נחקק מקום בו ניתן לקבוע פרח. בתחתית לוח הזיכרון מקום לזרים ולידם כתובת האומרת: "אני מביא בכם רוח חיים".
"נר הזיכרון": העיצוב הוא של ג'ורג' אונגוורי. הפסל מורכב משני אלמנטים המשלימים זה את זה ומהווים קטע משלים לקיר ההנצחה. בחזית קיר קני התותחים נמצא צריח טנק ועליו מודלק הלפיד - משואת הזיכרון. נר הזיכרון עומד על כיפת מפקד הפוכה - כשצריח טנק משמש כבסיס. ברקע שורה של קני טנקים, בקשת, בצבעי חיל החימוש - אדום וצהוב. עם הדלקת הלפיד נראים צללים על הקנים. צללים אלו הנם "האנשים שמאחורי הכח" - אנשי חיל החימוש.
"פסל זיכרון" עוצב ע"י האדריכל זלמן עינב, הפסל עשוי מקני תותחים בגדלים שונים, היוצרים מעין "חצובה" או "אוהל", אשר מתחתיו כתובת הלקוחה מהשיר "מיספד" מאת משה טבנקין:
"היה נערינו - כצוק הגלבוע
היה - כמעוף נשריו נאדר
אמיץ ונועז וגבוה - גבוה
עד אחרון רגעיו מול הצר".
קני התותחים צבועים כולם בצבע אפור, מלבד קנה אחד הצבוע בצבע צהוב, הן כטלאי צהוב והן כעיטור גבורה.
"חלון לנוף": מעשה ידיה של הפסלת דינה מרחב. הרעיון פריצת החלון לנוף בתוך ההר (האבן) יחד עם הדגשת העימות בין שני האלמנטים השולטים בחיינו, הטבע הגולמי לעומת המעובד, לפעמים המתועש. החלון הקרוע בתוך ההר (האבן) מאפשר לצופה להתבונן בכחול הים. מקומו והשתלבותו של הפסל בנוף, מהווים חלק בלתי נפרד ורב משמעות של מהותו.
"אדם במסגרת": עיצובה של הפסלת דינה מרחב. נושא הפסל הוא התמודדותו של האדם עם המסגרת. לכך מספר משמעויות. המסגרת במובנה הרחב היא החיים עצמם על מגבלותיהם ולחציהם, ובמובנה המצומצם היא המסגרת הצבאית בעלת הקודים הקשוחים, השוחקת את הפרט בתוכה. במקרה זה הטנק, שחלק ממנו, משטח הצריח מהווה חלק בלתי נפרד מהפסל. האדם הלחוץ בתוך החלל הצר של הטנק, נזקק למשאבים נפשיים גדולים כדי להתמודד עם מסגרת זו. מבט מהצד מגלה שטח פתוח לחלל המסמל את השאיפה של האדם לחופש ולמרחב. 4 האבנים היוצרות יחד את דמות האדם בגובה של 3.5 מטרים, והיא ניצבת בתווך בין שתי מסגרות צרות של צריח הטנק. גם כאן תורם הנוף את חלקו לשלמות הפסל.
"פרח אדמה": עיצובו של האדריכל זלמן עינב. הפסל עשוי משרשראות טנקים המעוצבות כעלי כותרת של פרח, כשבלבו אדמת המקום ואבני גרנית מאיזור סיני. הפסל מבטא, בעזרת האמצעים של חיל החימוש, את חללי החיל כ"פרח האדמה".
"מרכבה וכנף": יצירתו של האמן דן רפפורט. פסל המנסה להציג את טנק "המרכבה" כחיה גדולה, המעניקה לכלי המלחמה היוקרתי, מעשה תכנון וייצור אנשי חיל החימוש, מהות של חזון, תנופה ופיתוח, תוך הצגת הכלי עצמו כחיה גדולה, בעלת עוצמה רבה היושבת על הקרקע, או על ארבעת גלגליה. האמן השתמש בייצור הפסל באלמנטים חימושיים רבים, כמו פלדת שריון וחלקי טנקים שונים.
"ראשי מנוע": יצירתו של טוביה מרגלית, לשעבר קצין חימוש ראשי וכיום יו"ר עמותת חיל החימוש. הפסל עשוי מראשי מנוע, שרותכו יחדיו למעין מפתח גדול, כלי העבודה הבסיסי של חיילי החימוש, תוך כוונה להצביע על מהות העבודה של אנשי החיל. הפסל עצמו מעוצב בעזרת ראשי מנוע של טנקים, אלמנט בסיסי במכלול החלפים העוברים תחת ידיהם של אנשי חיל החימוש, כשהפסל עצמו מעוצב בזוית למרומים תוך גיחה לשחקים.
"פרח מחומש": יצירתו של האדריכל אהוד שחורי. הפסל מבטא את הפיכתם של כלי המשחית לפרחים יפים. האלמנטים החימושיים השונים, כמו קפיצים וכיפות מפקד, הופכים ביצירה לפרח - הפרחת הנשק. ביטוי אחר לפסל הוא עובדת היותו מחומש, חמשת עלי הכותרת, רמז לחיל החימוש.
"סיפון ומיסב": יצירה נוספת של טוביה מרגלית המורכבת מחלקים שונים של טנקים וכלי לחימה שונים. הפסל בא להראות את הדינמיות והמורכבות בעבודתם של אנשי החיל, כל אחד בתפקידו הוא.
"הקבוצה" פסל נוסף של אהוד שחורי המורכב ממיכלי דלק של טנקים המעוצבים בצורות גיאומטריות שונות. שלוש דמויות העומדות מסמלות את החיים ודמות אחת שוכבת ומסמלת את המוות. בפסל מקום לדמות רביעית, והיא דמותו של האדם המביט בפסל.
"קירות תבליט האתר": החומה הניצבת מסביב לגן הפסלים באתר הזיכרון, היא מעשה תכנונם של זלמן עינב ודן רפפורט. הקירות עשויים לוחות פלדה שמהם נחתכו חלקי הכלים שמייצר חיל החימוש והשאירום חרירים. התבליטים עשויים מכלי נשק ומחלקי כלי משחת שעוצבו כתבליטים אבסטרקטיים שאיכותם באה לכלל ביטוי במשחק אור וצל. התבליטים מסמלים את הצורך והיכולת לבטא בעזרת כלי משחית צורות חזקות אחרות אשר להן ביטויים פיסוליים אבסטרקטיים. התבליטים עוצבו על ידי חיילי חיל החימוש.