בן פליקס ופורטונה. נולד בחודש כסלו תש"ה (19.12.1944) בתוניס.
בגיל שנתיים העתיקה משפחתו לפריז - שם למד אנדרה בבית הספר המקומי עד גיל 14. המשפחה שמנתה 12 נפשות עלתה ארצה בשנת 1956 והשתקעה בעין התכלת - נתניה. הוא למד 2 כיתות בבית הספר 'בן גוריון', אולם נאלץ לצאת לעבודה וליטול חלק בנטל עול המשפחה. תחילה מצא עבודה במפעל לטקסטיל ובמחיצת הזמן היה קבלן שיפוצים בענף הבנייה.
בתחילת שנת 1963 התגייס לצה"ל ושירת בצנחנים - במלחמת ששת הימים הוא לחם ביחידתו ובעת כיבוש העיר העתיקה בירושלים, נפצע ברגלו.
בשנת 1971 נשא לאשה את נילי, עולה חדשה מצרפת, ונולדו להם 4 ילדים - ביניהם סיוון שנולדה אחרי 3 בנים ושימחה את ליבם מאוד. תחביבו הגדול היה - הים. היה חובב דיג ושחיה. בעל ידי זהב, את ביתו בן שתי הקומות בנה במו ידיו שלב אחר שלב. המשפחה הייתה מאושרת - הם נהגו לטייל בכל רחבי הארץ ולבלות בים. אנדרה נהג לגדל את ילדיו לאהבת הארץ וחינך אותם לכבוד ולעזרת הזולת.
במלחמת יום הכיפורים הוא נקרא לדגל ושרת ביחידתו.
הוא העסיק במסגרת עבודתו פועלים ערבים ונהג - ככל תושבי נתניה לנסוע לעיר הקרובה טול-כרם לשם קניות וסידורים.
בשבת ז' באלול תשמ"ה (24.8.1985) נסע עם אשתו וילדיו לטול-כרם. בניגוד לפעמים קודמות, התלוותה אשתו אליו, לראשונה - וזאת לאחר הפצרותיו של בעלה. בשעה 10:30 כשעמדו מול חנות ברחוב הראשי של העיר, נורה אנדרה בגבו. מכונית מקומית אספה אותו, ובדרך הועבר לאמבולנס שהביאו לבית-החולים בטול-כרם שם קבעו הרופאים את מותו. אנדרה הובא למנוחת עולמים בבית-הקברות בנתניה. הוא הניח אחריו אישה - נילי, 4 ילדים - אמיר, ראובן, דוד וסיוון בת השנתיים, הורים, שלושה אחים ושש אחיות.
חייו נקטעו בגיל 41.