אלבום תמונות
"מיכיק היה בן דודתי מרים אחות אמי, הם גרו בכפר גיבתון, אשר היו בין המקימים של הכפר, היה להם משק עזר קטן והם עבדו קשה למחייתם במשק ואביו עבד בסולל בונה.
אנחנו כילדים הלכנו לבקר אותם והיינו בקשר מאוד הדוק, קרובי משפחה אמיתיים הוא היה חבר בתנועות נוער ואני במכבי, אני והוא במיוחד שמרנו על קשר.
הוא היה צעיר ממני בשנה וחצי אבל התגייס לצבא לפניי בשל סיבות משפחתיות, כשנפגשנו תמיד היינו קרובים והשתדלתי להשגיח עליו כי הוא היה בחור אמיץ ולפעמים פחדתי שיעשה משהו! הוא התבלט באומץ ליבו ובגבורתו.
יצאנו לפעולה בתל גיבורים, (גבעה אשר חלשה על כל הדרכים לכיוון חולון ומקווה ישראל). ישבנו במקווה, בביה"ס וקיבלנו תדריך, בגמר התדריך המפקד שאל אם הכל ברור ואם יש שאלות, מיכיק קם ושאל אם הוא יכול להחליף אותי, התפקיד שלי היה להיכנס לתוך הבונקר של הערבים לזרוק רימון ולברוח המפקד מיד ביטל את הבקשה והתפזרנו לנוח.
ניגשתי אליו ושאלתי אותו למה הוא הציע להתחלף איתי? והוא ענה לי: "אחיך שמעון עוד עצור בקניה ואחיך יאקי (אשר היה נוטר) פצוע מהפלישות של הערבים לרחובות, ההורים שלך כל-כך סובלים ואני יודע שהם לא יוכלו לעמוד בפציעה נוספת שקשורה לבנים שלהם".
זה לא יצא לפועל אבל באו לידי ביטוי הרבה תכונות של מיכיק פה. תמיד הוא התנדב לכל פעולה מסוכנת אשר תהיה, בזכות אומץ ליבו הרי בכל הפעולות בלט מיכיק בעוז רוחו וברצון לעזור לחבר.
יום אחד היינו צריכים לצאת לפעולה לכפר מסוים ובגלל שהיה לו דלקת עיניים קרה משהו חדש, מיכיק נשאר במחנה.
שחזרנו מהפעולה לבסיס מיכיק לא היה שם וכעבור כמה ימים נודע שמיכיק ברח לפלמ"ח אשר שם נמצאה חברתו מה שלא היה מקובל באותו זמן.
מטרת הפעולה הראשונה שלו הייתה כיבוש העיר לוד, ההחלטה לכיבוש הייתה משום שהיא הייתי נקודת דרכים חשובה, ואכן הצליחו אך הייתה התקפה של הערבים והרגו הרבה אנשים, רק ידוע שהוא רץ לכיוון תעלה בכדי למצוא מחסה ומאז לא נמצא.
מיכיק היה עקשן ומרדן למרות שראיינו מלא חברים מהפלוגה, גופות של אחרים מצאו אך שלו לעולם לא נמצאה, משערים שאם הוא כן נתפס הוא עדיין היה נלחם בתוקפיו וניסה לברוח הוא ליצור כמה שיותר הרס ובלגאן לאויב.
בתקופה זו היו מעט מאוד חיי חברה בד"כ בערב מפני שחיינו סובבו סביב המלחמה וזאת הייתה תקופה קשה עקב המספר הגדול של ההרוגים.
הרעיון של מיכיק היה אם הוא היה חוזר מהמלחמה להתיישב באחד הקיבוצים באזור ולהקים משפחה ומשק".
אם היית יכול להעלים את כל התקופה הזאת וכל הפעולות שעשיתם אבל מיכיק היה חי?
"אני לא יכול לתאר מצב היפותטי שכזה, כשלא הייתה ברירה היינו מוכרחים להתגונן גם אם חיינו היו בסכנה ואני בטוח שמיכיק היה מסכים איתי, אבל לפי אופיו הוא לא היה מסכים.
מיכיק החליט שהוא צריך לתרום למדינה ולא לבית שלו ובכך היה לו כל-כך הרבה תעוזה ואומץ לבצע את מעשיו, כמובן כדי להגן על המדינה ועל משפחתו.