בן שמחה וחיים. נולד ביום ט"ז בניסן תשכ"ד (29.3.1964) בנתניה. את לימודיו החל בבית-הספר היסודי "תחכמוני", והמשיך ללמוד מסגרות מיכנית במשך שנתיים, במרכז הנוער "חפץ חיים" בנתניה.
בסוף מאי 1982 התגייס משה לצה"ל, והוצב לשרת ביחידת חיל רגלים. במהלך שירותו בצה"ל למד בקורס להשכלת יסוד, וסיים אותו בציונים גבוהים. לאחר שלוש שנים השתחרר משה משירות סדיר בדרגת סמל, ובמילואים שירת כמפקר סיור בגדוד שריון. משה היה חייל מצטיין והגיע ברצון לכל תעסוקה ולכל אימון. היה אחראי, מסור ומשקיע.
במחצית מאי 1993 נישא משה למלכה, ושנה לאחר מכן, בראשית מאי 1994 נקרא משה לשירות מילואים. ביום י' בסיוון תשנ"ד (20.5.1994), בהיותו בתפקיד בעמדה בתחנת הדלק "פז", סמוך למחסום ארז בעזה, נהרג משה מירי מחבלים. יחד אתו נהרג סמל ארז בן ברוך. משה הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בנתניה. בן שלושים היה בנופלו. השאיר אחריו אשה ובת - שובל, שהיתה תינוקת בת חודשיים, הורים ותשעה אחים ואחיות - טוני, ויקטור, פנחס, חנה, אשכול, יורם, עופר, שולה ואילנית. לאחר מותו הועלה משה לדרגת סמל ראשון.
במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקד היחידה: "הנכונות והרצון לתרום לחברים וליחידה שימשו דוגמה לכול. מעולם לא אמר 'לא' ותמיד היה מתייצב בראש כל משימה. משה שימש כתובת לחבריו בשעת צרה, ונענה תמיד לכל בקשה לעזרה. תמיד זוהה עם חיוכו המפורסם שלא מש מפניו גם בשעות הקשות."
משפחתו הנציחה את זכרו בהכנסת ספר תורה לבית הכנסת "היכל דוד" בנתניה ובהקמת גן, סמוך לבית הוריו. באבן יהודה הוקמו גם שני עסקים לזכרו: "גלי משה" - בית אריזה למיון ירקות, ו"משה" - למיון קליפות מהשדה. מפעלים שרצה ולא זכה להקים.