"לזכור תמיד את העניים - זה לא עולה לך פרוטה"
נולדה בישראל בשנת 1931. תושבת נתניה משנת 1932, עת התבקש אביה יששכר בורשטיין ז"ל, להקים בעיר את מרכזת הטלפונים הראשונה.
בשנת 1946 הצטרפה לשירות ההגנה ולפלוגה הימית, במהלך מלחמת השחרור התנדבה לעבוד כאחות בבית חולים והיתה לאחת הנשים הראשונה בצה"ל ומהמתגייסות הראשונות לחטיבת אלכסנדרוני. כבוגרת סמינר לגננות החלה ב-1950 לשמש כגננת במחנה העולים בבית-ליד.
ב-1970 הקימה יחד עם ציפורה בורנשטיין ז"ל, את גן "אילן", אותו ניהלה במשך 5 שנים, על עבודתה זו הומלצה לפרס החינוך.
אחרי 16 שנות עבודה חינוכית פרשה לגימלאות ב-1996.
במשך כל שנות עבודתה ועד היום לא הפסיקה אוליניק את פעילותה ההתנדבותית: בביה"ח לניאדו, בועד למען החייל, בבי"ח לחולי נפש בפרדסיה ועוד.
אוליניק פעלה ועדיין פועלת בהתנדבות בעיריית נתניה ומארחת בביתה אורחים ומשלחות מחו"ל המגיעים לעיר.
כמו פיה מהאגדות מגיעה אוליניק לכל מקום בו היא יכולה לסייע, כשהיא סוחפת אחריה את כל בני משפחתה להם היא מהווה מודל לחיקוי והערכה.
את מעשיה הרבים למען הפרט והקהילה תקצר היריעה מלפרט. ועל כל אלה החליטה הוועדה להעניק לה את עיטור "יקירת העיר".