נולדה באולקניקי, עיירה שעל-יד וילנה, המכונה "ירושלים דליטא".
עלתה לארץ יחד עם אמה, שנתאלמנה בצעירותה. בשנת תרצ"א-1931. ביקרה בבית-הספר היסודי הדתי בעפולה. המשיכה לימודיה בסמינר למורות "מזרחי" בירושלים, שם סיימה את חוק לימודיה בשנת 1938. תחילה עבדה כמחנכת בראש-פינה. בראשית 1940 נקראה ע"י ראשי החינוך של "המזרחי" להניח את יסודה לחינוך הדתי בנתניה. תחילה לימדה ב"תלמוד תורה" מטעם הזרם הדתי בחינוך. היתה המורה הדתית הראשונה בנתניה, ויחד עם חבריה המורים פעלה לקידום החינוך של הדור הצעיר למסורת ישראל, לאהבת ישראל בארצו.
בשנת תש"ב (1942) נישאה לדוד רזניק, מיקירי נתניה.
בשנת 1958 נקראה על-ידי ראשי החינוך הממלכתי-דתי במשרד החינוך לחזק ולקיים את בית-הספר "שחל", שנמצא אותה שעה במשבר. בית-הספר התרחב והתפתח להיות אחד מבתי-הספר המסודרים בעיר.
בד בבד עם הוראתה בבית-הספר היתה גם פעילה בשורות "ההגנה" מטעמי בריאות נאלצה לפרוש מעבודתה החינוכית ולצאת לגימלאות מוקדמת. תלמידיה היוו את הגרעין הראשון לבית-הספר התיכון "בר אילן" בנתניה, ומהם שהיו הראשונים שהמשיכו את לימודיהם באוניברסיטה ע"ש "בר-אילן".
לאחר פרישתה השתלמה באוניברסיטה "בר-אילן" במקצועות חינוך ומקרא. שיעורי לדוגמא בתורה ראו אור ב"שדה חמד" - בטאון המורים הדתיים שבהסתדרות המורים.