שמריהו גן-ציון מראשוני חברי ההסתדרות העובדים - הפעילים בנתניה
נולד בשנת 1892 בזכרובקה באודיסה רוסיה להורים אמידים שהצטיינו בעזרה לזולת.
בינקותו לא הצטיין בתפיסה מהירה, אחר כך נמנה על התלמידים המצטיינים.
בגיל 15 למד פסוקים אצל הרב דמתא. עמד לנסוע לישיבה "לידא" על-יד וילנה שבראשה עמד הרב ריינס. מסיבות שונות לא נסע לשם.
בשנים הללו, התחיל להתעסק בציונות למען ישוב א"י במסגרת "חיבת-ציון". היה ראש "צעירי-ציון" בגליל אודיסה. בספר "המאבק לגאולה" נמצאת תמונתו עם הועד הגלילי של אודיסה.
אחרי המהפכה הבולשוקית, היה מורה לעברית, גוייס על-ידם כמורה, כשנודע להם שהוא מלמד עברית ושארגן ארגון חלוצי בשם "אבנגרד", נאסר ונשפט על שתי עברות אלו.
עם מותו של לנין ניתנה חנינה לאסירים קלים וגם הוא נהנה מכך.
קיבל סרטיפיקט לעליה ארצה, ועלה בשנת 1926. הצטרף לקיבוץ "הכשרה" של "הפועל הצעיר", כשעזב את הקיבוץ הצטרף לארגון ארצי להתיישבות מושבית. הארגון עמד להתיישב באדמת ואדי חווארת. נשלח על-ידי הארגון לכבוש עבודה בפרדס הגדוד. עם חלוקת אדמת ואדי חווארת לנקודות ישוב, היה בין מקימי מושב עין עובד לפועלי פרדס הגדוד, אח"כ הצטרף המושב לאביחיל.
קשר קשר בין עין העובד ופועלי נתניה. בשבתות ובחגים נפגשו בפרדס בן-דיריס.
היה בין ראשוני ההסתדרות בנתניה, בלילות הלך ברגל לנתניה להורות עברית לעולים חדשים.
אחרי ש-ישי קורוטינצקי ז"ל אסף 100 ספרים מהתושבים לספריית הפועלים עשה גן-ציון להרחבתה והיא הגיעה ל-700 ספרים. כיום 80,000. טיפל בקליטת רבבות עולים בנתניה.
זמן קצר אחרי שחרור אילת, התנדב לעבודה שם. במשך שנה שימש מזכיר מועצת פועלי אילת. עסק בהקמת מוסדות ציבור במקום, והחל מקופת-חולים עד מאפייה קואופרטיבית שם. סייע לחולים ולנצרכיה גם יחד.
גם כיום הוא מרכז תרומות ממוסדות ופרטים בסך 35,000 ל"י ורכש ספר תורה לזכר חללי בני נתניה, לזכר ספרי התורה שחוללו בידי פורעי מאורעות תרפ"ט בחברון. ספר זה נמסר למ.פ. נתניה והופקד בבית-הכנסת "פועלי צדק" בשיכון הפועלים.
רוב עסקנותו הציבורית נעשתה שלא ע"מ לקבל פרס.
בשנים האחרונות כתב בעיתון "ידיעות נתניה" עשרות מאמרים בנושאים מקומיים ואף הכין ספר מגילת חייו.