רנ"ג אברהם אבי ירוביץ ז"ל

אלבום תמונות

לאבי,
היכרותנו מבוססת על הצבא, שם גדלנו ומסלולי החיים שלנו הצטלבו.
ביוני 2000 , עת התחלתי את תפקידי בחטמ"ר ישבת מולי קשוב ודרוך המחפש לדעת מיהו היושב מולו ולהבין את הציפיות בינינו , שטחת בפני את עיקרי תפקידך כמנהל עבודה עם כמה תחומי אחריות מקצועיים ובסוף לא שכחת לציין שאתה האבא של החיילים, כך ראית את עצמך, ומתוך שיחת הפתיחה שלנו זהו המשפט שנשאר חרוט במוחי,... "האבא של החיילים".
בהמשך הדרך שלנו יחד אני חושב שהבנתי יותר ויותר למה ראית עצמך ככזה ובמיוחד בתקופת היותך חולה בימי המאבק הקשים שלך קלטתי מהיכן זה מגיע מה העומק של הדברים ובעיקר שאלו לא היו סתם מילים עבורך אלא אתה באמת מרגיש "אבא".
חייך כאיש צבא היו מרשימים אולם הדבר המרשים והיפה ביותר שראיתי אצלך הייתה המשפחה התומכת שלך, הלכידות שלה והחוסן, רוחה, עדי, הילה ושיר שהיו מקור גאוותך ומרכז חייך שהיום אני מבין ואולי גם יודע שלהיות איש צבא, מהלך כל כך הרבה שנים ביחידה כמו החטמ"ר וגם לגדל ולהיות חלק ממשפחה כל כך מלוכדת ויפה, זו לא משימה פשוטה ויחד עם רוחה הפחתם בה הרבה נשמה, לב, חינוך ואופי שניכרים בה עד היום.
אבי, אני לא יודע עד כמה היית מודע למה ששידרת לנו ועד כמה הערכים שהרבה מפקדים מנסים לחנך על פיהם הגיעו ממך בטבעיות ובפשטות, אהבת בני אדם הייתה אצלך בדם, פשוט, אמיתי וצנוע והחיילים שלנו פשוט סמכו עליך שתהיה שם בשבילם, ונלחמת עבורם כמו אב הנלחם עבור ילדיו.
אבי, עבורי אתה המודל לאיש משפחה אמיתי, אדם אוהב ורגיש ובעיקר בעיקר חבר, כי בסוף היית חבר שלי, אמיתי, כן וצנוע. וכך אני אזכור אותך,
חבר שלי....

דני