קינן נולד בכ"א בתשרי תשמ"ו, 06.10.1985, אח לליאור ולאוהד, בן למזל ושמואל צומעי. קינן היה ילד סקרן, הרפתקן ורב-גוני, בעל מאור-פנים וחיוך שובה-לב.
בעל כריזמה וחוש-הומור. בלט בטוב-לבו, בנדיבותו ובנכונותו לסייע. קינן למד בבי"ס יסודי "עין גנים", בחט"ב "פיינשטיין" ו"בן צבי" ובתיכון "רב תחומי ב". את הבגרות סיים בתיכון "תל-אביב". לקינן היו תחומי עניין רבים. קינן הרחיב ידיעותיו והתעניין במדעי המחשב, למד במסגרת "נוער שוחר מדע" באוניברסיטת "'בר-אילן", ייצג את ביה"ס בתחרות עירונית לשחמט וזכה במדליה, היה חניך ופעיל בבית-הנוער "לזרוס", היה במועצת תלמידים.
חבר בחברה ל"הגנת-הטבע", טייל בארץ ובעולם ובלט באהבתו לבעלי-חיים ובטיפול בהם. הרבה לעסוק בספורט, התאמן בקונג-פו ושיחק כדורגל במכבי פ"ת, התעניין במוסיקה, שיחק בהצגות, ערך מסיבות לילדים ומבוגרים בהן היה תקליטן (D.j).
קינן אהב את החיים ורצה למצותם כאן ועכשיו. אולם, ביום שני ד' בכסלו תשס"ו, 05.12.2005 בשעה 11:30 לפני הצהריים, פוצץ מחבל-מתאבד את חומר הנפץ שעל גופו, בכניסה לקניון "השרון" בנתניה. עשרות נפגעו, חמישה נרצחו ואחד מהחללים היה קינן, שישב על הספסל בכניסה לקניון. בבוקר הפיגוע, היום הנורא של חיינו, נסע קינן עם חבר לקניון בנתניה. כשיצאו, ישבו לאכול על הספסל שבכניסה. החבר נזכר ששכח את השוקו בסופר וחזר לקחתו. זו הייתה הפעם האחרונה שהחבר ראה את קינן בחיים.
גלוריה ריעני מנתניה (אם ל-4 ילדים), אחת הפצועות הקשות בפיגוע, אשר ישבה סמוך לקינן על הספסל סיפרה: "קינן הגן עלי בגופו, החצי השני של גופי, שהיה חשוף, נפגע. קינן החזיר אותי לילדים שלי.. למשפחה שלי... בזכותו אני חיה. איזה ילד! ... רק בן 20 שנים".