עוד כתב ידך נשא על הקירות
עוד שימך חרוט בכל הנירות
עוד בגדיך זרוקים הם על המיטה
עוד הלב לא מהקל את הגזרה
למה אתה לנו נקטפת
למה הכל מאחורה הותרתה
עם כל הסבל והכאב אותנו השארת
אי אפשר לדמין שנטמנת
בין אבנים ואדמה שם הונחת
הפנים הזוהרות והיפות
שלעלום לא נוכל שוב לראות
מתחכחות שם בן אפר
למה אלוהים אותנו שבר?
רודף אותי משמע הצעדים
רודף אותי צעקות החברים
הדמעות על הלחי לא נותנות מנוחה
אתה לא תבוא יותר לתת מילה טובה
אני לא ישמע את הצחוק לעולם
אני לא יראה אותך יותר בין כולם
שנקברת נקבר גם חלק מליבנו
אני מקווה מאוד שתישמור משם עלינו
עכשיו אני באמת מאמינה שיש מלאכים
לא סתם לקחו אותך הם בטח יודעים
שתהיה מלאך יפה , טוב ומדהים
כמו שהייתי איתנו פה בחיים
יעל