דברים שכתב רן לטקס סגירת טייסת 113 פתן
להיות מילואימניק בטייסת 113 זה אומר - פעם בשבועיים שלושה לפשוט את מדי הסטודנט או החליפה ולשוב למקום המוכר אי שם בדרום.
להיות מילואימניק ב-113 זה להגיע לתובלה בשדה דב ולפגוש חבורה עליזה של חברים ותיקים.
זה להגיע עם התובלה לבסיס ולראות ששוב לא מחכה רכב שיקח אותנו לטייסת.
זה להגיע לדלת הכניסה הישנה, לגלות ששוב שינו את הקוד ולהשאר בחוץ.
להיות מילואימניק בטייסת 113 זה לקבל טלפון זועם מפקידת הדרכה על כך שאינך עומד ב'מאסט' ואז להגיע ליום טיסות ולגלות שאתה מצוות רק לפיריט אחד.
זה לעשות כוננות חצי שנתית - כל שלושה וחצי חודשים.
זה להכנס למטבחון שערוך מכל טוב - ולגלות ששוב אין סכו"ם.
להיות מילואימניק בטייסת 113 זה להגיע למילואים באמצע אוגוסט ולגלות שאחת הפקידות 'השאילה' את המעיל שלך כנגד המזגנים של הקומה התחתונה.
להיות מילואימניק ב-113 זה לעזוב מדי פעם את שאון העיר ולרדת קצת למדבר, לטוס בנגב המוריק או הקמל.
זה במטווח לזהות את כל המטרות ולא לספר לצעירים שבעמדה זאת עמדנו כבר עשרות, אולי מאות פעמים בעבר.
להיות מילואימניק בטייסת 113 זה להתמרמר על כל פעילות חברתית, אבל להגיע לכולן ועמוק עמוק בפנים - גם להנות.
זה להכיר צמתים ורחובות בעזה, ג'נין וחברון. זה להיות שותף לעשייה הזו שהיא לעיתים לא קלה.
זה מדי פעם להגיע לטייסת שבה כאילו עצר הזמן מלכת - הפקידות תמיד בנות 18 ותמיד קוראים להן יעל או מיכל.
זה להחליף חבר בכוננות רק לחצי שעה ומיד להיות מוזנק ליתרת סוף השבוע.
להיות מילואימניק ב-113 זה בבדיקות ירפ"א לגלות שוב רגרסיה בעין ימין ולשמוע שוב שזה לא בגלל ה-HDU.
זה מדי פעם באמצע טיסה להציץ בדפית הקשר כדי להיזכר בשמו של הצעיר שיושב איתך במטוס מאחור.
להיות מילואימניק בטייסת 113 זה להגיע המון. זה בעצם להיות סדיר רק עם יותר חופשות בין הטיסות.
זה שיחות סוף תקופה - תמיד על המשחקים של מכבי.
להיות מילואימניק בטייסת 113 זה כוננות סופ"ש בבסיס שאם הגעת אליה לבד - תמצא עצמך מטפס על הקירות ב-BOQ בלי עיתונים ועם טלויזיה מקולקלת, אבל אם הגעת עם כל המשפחה בכוונה לבלות סופ"ש רגוע במדבר - אזי תמצא את עצמך טס כל הלילה בעזה כשהאישה והילדים משתעממים ודואגים ב-BOQ.
להיות מילואימניק בטייסת 113 זה לנצל את הדרך למטוס כדי להשלים שיחות טלפון לעבודה.
זה לחזור הביתה אחרי טיסה מאוחרת, כשכולם כבר ישנים ובבוקר לקום עם עיניים עייפות.
להיות מילואימניק בטייסת 113 זה לדעת שמלבד המשפחה הקרובה יש עוד קבוצת אנשים אי שם בדרום שאתה חשוב להם והם יהיו לצידך אם תצטרך. זה להיות חלק מהמשפחה, זה לעזור לחבר בצרה.
בעוד כמה ימים נתאחד עם חברים ישנים וגם עם חדשים שטרם הכרנו. יהיה לנו סמל חדש וטייסת חדשה - ישנה. ותהיה לנו גם אחת בלב, עם המון זכרונות והמון אהבה.