בשבוע שלאחר הקמת-המדינה, משנכנס למערכה "הלגיון הערבי", החמיר מאוד המצב בחזית ירושלים. כדי למנוע סכנה של כיתור ירושלים החליט הפיקוד העליון על מבצע "בן-נון", שעתיד היה להיערך על-ידי חטיבה "שבע", שזה אך הוקמה.
מטרותיו היו: "1... כיבוש ריכוזי האויב בלטרון והחזקת-קבע בשטח אחרי הכיבוש; 2... ריכוז כוח החיל באזור קרית-ענבים. חטיבה "שבע", שתוכננה בחודש האחרון שלפני הכרזת המדינה והוקמה תיכף לאחר הכרזתה, הורכבה מכמה יסודות - אנשי השורה היו רובם עולים חדשים, שהגיעו לארץ בעצם השבוע הראשון שלאחר הקמת המדינה וקצתם חיילים ותיקים, שנלקחו מחטיבות אחרות ומן הפלמ"ח.
כדי לחזק את חטיבה "שבע", שהורכבה בחופזה תחת לחץ ההתפתחויות האופרטיביות, צורף אליה לצורך מבצע "בן-נון" גדוד 32 של חטיבת "אלכסנדרוני". בהתקפה הגדולה הראשונה על גזרת לטרון ("בן-נון" - שלב א') הוטל עליו התפקיד המרכזי - כיבוש לטרון עצמה.
הגדוד הועבר לחטיבה "שבע" ב-23 במאי, יום אחד לפני מועד המבצע, ולא היה לו די זמן להיקלט במסגרת החדשה, וכן חסר היה נשק מסייע.
הגדוד נערך לקרב בקבוץ חולדה. היה מוכן ליציאה, כפי שנקבע, ביום 24.5.48 בשעה 00.22. אולם החטיבה לא היתה מוכנה עדיין ליציאה מסיבות מנהלתיות ועכובים שונים, רק בשעה 00.02 יצאה החטיבה בשיירת מכוניות עד לשטח ההערכות, לפני לטרון.
בגלל האחור הרב ביציאה, לא בוצעה התכנית, להתקרב ללטרון בחסות החשיכה וההפתעה לא הושגה.
היום האיר, יחידות הגדוד נמצאו בשטח גלוי תחת אש תופת של הארטיליה ושל האש מעמדות הלגיון הערבי, שהיה מחופר מסביב לכפר לטרון ולמינזר.
ההתקדמות נעצרה. אבידות רבות נגרמו לפלוגה ב', שהתקרבה לכביש למרגלות המינזר.
הפלוגה עמדה מול התקפות חוזרות ונשנות במשך שעות רבות.
פלוגה א' התבססה על משלט 314 (כיום הישוב נוה-שלום), הדפה התקפות רבות, חיפתה על נסיגת יחידות מחטיבת 7, וקלטה נסוגים מפלוגה ב'.
בשעות הצהרים החלה הנסיגה הקשה לעבר חולדה, תחת הפגזות בלתי פוסקות. 54 מחילי הגדוד נפלו בקרב זה.
בקרב נואש, שנמשך יום תמים בתוך כיתור אש - שמר הגדוד על ארגונו עד לרגע האחרון ממש. גילויי גבורה ללא חת של טוראים ומפקדים, יוזמה, רעות, יחס לפצועים ולנשק - כל אלו העידו בשעת המבחן על רוחה של היחידה.
אם כי הגדוד נפגע קשה ואיבד רבים מאנשיו, הרי עמד בכור המבחן בכבוד.
לטרון אמנם לא נכבשה, אך בקרב זה תרם הגדוד לפתיחת דרך "בורמה" ולהסרת המצור על ירושלים.