תפריט נגישות

טוראי מרדכי ("ג'וני") אורבוך ז"ל

מפרי עטו


בעוד שלושה שבועות חופש, הנה עוד שבועיים, שבוע, עוד יום, מספר שעות - מועד החופש הגיע.
זה למעלה מ-9 חודשים לא ראינו את ההורים, החברים ואת הסניף אני עולה לי על המכונית בהתרגשות כששני תרמילי-הצד תלויים לצדי. לבוש אני חולצה כחולה,(ניכר שאני חבר קיבוץ) וכולי דרוך ומתוח. אך כשבאתי לחיפה, לא יכלתי לשהות בה אפילו שעה אחת, העיר נמאסה עלי. בבואי הביתה מצאתי את חברי והם מתכוננים לטיל (מצדה) רציתי מאוד להצטרף אליהם אך טוב שלא הצטרפתי. הם הגיעו רק לירושלים וזה עלה להם ביקר רב (חיפושים ומאסר) בחזרם ספרו לי על קורות הטיול ושוחחנו עד שעה מאוחרת בלילה. הייתי ימים אחדים בחברת הורי ואחי והחלטתי לחזור הביתה לחברה באלונים, עוד לפני גמר החופש. כאשר ראיתי מרחוק את הרי קוסקוס-טבעון עלץ לבי מרוב שמחה והתרגשות. אני נמצא בביתי. נחתי באלונים ואחרי זה יצאתי לעין חרוד להכיר פנים חדשות. בקרנו, אני וחברי, בחברת הנוער בעין חרוד. היינו איתם בשני שיעורים. השתתפנו בקבלת שבת שלהם, ורקדנו עד שעה מאוחרת בלילה. למחרת בקרנו בתל יוסף וחזרנו שמחים לאלונים. חברים! בעוד שנה יהיה חופש שני.

בניית אתרים: