סגן שמואל אינהורן ז''ל

"הם ידעו"


הם ידעו לאן הם הולכים
שותקים ואילמים.
הם ידעו כי קרנו במעלה ההעזה,
לא ידעו כי גבהו.
ככוכבים חץ ואור אחריהם נתבזק.
עת במותם נפלו צנחו.
עת צאת ללא שוב לקצה הנעלם
שותקים והולכים.
נפלו צנחו לחיק האל.

כגל מתנפץ אלי סלע קשוח,
כמשב סוער וקר ביום חורף ורוח,
ככדור הנורה מלועו של תותח,
כמיתר מתוח, הנפעם ונדרך.
אך יכול הסלע לגל-
וידום הגל...
חלף משב הרוח עם בוא קיץ - עם חום.
עצר כדור בתותח תנועתו-
עת פגע-גבה,
נפלו בנינו על אדמת ארצם,
במקום בו נולדו וגדלו.
שם נתנו את נפשם.