מדברייה של לאה קאופמן, בת דודתו של מיכאל, הייתה בת 3 כאשר נהרג -
מיכאל התגורר בחשאי בבית דודו מבלי ידיעת דודו אלא באישורה של דודתו שאהבה אותו וחיפתה עליו מפני האויבים ומפני דודו אשר דעותיו הפוליטיות היו שונות מאלו של מיכאל.
דודו היה שמאלני בדעותיו בעוד שמיכאל היה בצד השני. סביר להניח שאם היה נשאר בחיים היה בעל תפקיד רם בממשלת ישראל עקב תרומתו האישית והמדינית בהקמת א"י. הוא היה איש מקסים בעל חוש הומור מתוחכם וידע להערים על האנגלים. משפחתו מתה בפולין בשואה.
כשנפצע מרימון והיה בבית דודתו, הדודה סיפרה לדוד שהוא נפצע בתאונת עבודה והדוד שאל מדוע אינו קובל פיצויים ולאחר מכן דודתו הלכה לאצ"ל והשיגה משכורת לשם כך שבעלה לא יחשוד במשך שלושה חודשים.
בסופו של דבר הוא נתפס ולקחו אותו לכלא עכו וכך התפרסם בעיתונים על יושבו שם ודודו גילה את מעשיו.