"נותרנו אחרונים / נותרנו אחרונים ועת ללכת / הכתלים דומם בגון של ערב / כמלאכת סורגים / בראם בחושך / פרחי אבן עצומי עיניים / מול אישוני טחבים / פניך עם העלטה קרבים מעבר / נשארנו פה לבד / פניך היפים והחיוורים / עיניך והמוות / רוח בצמרות / כוכבים הצתו / בהרים הלילה רד / דממה בעננים / רק זכרונות אלינו שבו / נצח קומתך".
אמיל