מפקדה של שושנה כתב להורים השכולים: "בספטמבר נשלחה שוש לעזור לנו בטייסת בפרק-זמן קשה... היה בשוש מין טוב-לב פנימי. ובעזרתו יצרה עולם ומלואו. אהבה לעזור וללא גבולות... היתה בעינינו סמל המסירות. שוש הקדישה שעות-עבודה מעבר לנדרש ומעל למצופה. עזרה לחברותיה בעבודה, בחריצותה ובהיותה אוזן קשבת לכולנו... שוש אתנו בכל מעשה ומחשבה... אנשי הטייסת אתכם באבלכם, המומים ורכוני-ראש".