ויולט דיין ז"ל

אלבום תמונות

נתניה בשנות השלושים של המאה העשרים הינה מושבה צעירה שמתפתחת במהירות. בלב המושבה פועל בית הספר "ביאליק" שבו לומדים כל הילדים. בקרב האוכלוסיה הדתית ושומרי המסורת יוצאת יוזמה להקמת מוסד חינוכי דתי. היזמים שוכרים בית קטן בשכונת "גבע" ומפעילים בו ארבע כתות הוראה, במסגרת לא פורמלית. הם קראו למוסד לתלמוד תורה.
בחוברת שיצאה לזכרו של מנהל ביה"ס "תחכמוני", בה כותב מר עמנואל פרידר שכיתות "תלמוד תורה" פעלו בעיר משנת 1933 כשהמתיישבים הראשונים מן המושבות קיימו חינוך דתי לילדיהם. זה תואם את הגישה הפלורליסטית של הציונות באותה תקופה, לפיה למרות שהציגו גישה לא דתית בעיקרה, נהגו בסובלנות רבה כלפי המסורת.
במכתב שנשלח ועד ההורים לתלמוד תורה נצח ישראל בנתניה מט"ז תמוז תרצ"ו - 10.7.1936. אנו מבינים את מצוקתם של הורי התלמידים. הם פונים אל המועצה המקומית למען תעביר דרישתם לוועד המנהל שעל ידי הוועד הלאומי בנושא תקציב תלמוד תורה.
בשנת 1935, החליטו מספר הורים לפתוח על חשבונם חדר ובו לימד מלמד זקן, בזה הראו ההורים שהם בוחרים לוותר על הלימודים הכי נחוצים וגם על השפה העברית בתור שפת למודים ובלבד שבניהם ילמדו תורה.
בתחילת 1936 פנו הוריהם של יותר מארבעים ילדים למועצה לפתוח תלמוד תורה. עם סיום שנת הלימודים הראשונה בתלמוד תורה, הוזמנו נכבדי העיר לחגיגת הסיום של שנת הלימודים הראשונה.
בשנת 1939 כתב בן עמי מכתב למחלקת החינוך שע"י הוועד הלאומי בירושלים מהתאריך 27.3.1939 ומבהיר שבנתניה המוסד החינוכי "תלמוד תורה - נצח ישראל" נפתח ב - 14.2.1939 בחסות המועצה ככתות מקבילות לחינוך הרגיל בבית ספר "ביאליק". בתאריך כ"ה בתשרי תש"א (27.10.40), שולח מוסינזון מנהל מחלקת החינוך של הוועד הלאומי לכנסת ישראל, מכתב למועצת נתניה ובו מוזכר לראשונה השם בי"ס "תחכמוני" ושימונה לו מנהל מיוחד. ואז בסוף שנת 1940, בתאריך כ"ט תשרי תש"א כותב מר בן עמי על החלטת המועצה שהכיתות המקבילות לחינוך הדתי תהיינה עצמאיות ולא קשורות להנהלת ביה"ס "ביאליק".
מר ניומן שהיה המורה הראשי של הכתות החרדיות, מוסב מתפקידו, ובמקומו מתמנה מר אהרון בוכנר והנ"ל כותב לבן עמי ב 22 לדצמבר 1940: הרני מתכבד בזה להודיע לכב' שבישיבת ועד ההורים שע"י ביה"ס חרדי, מיום י"ט דנא, הוסכם לקרוא את ביה"ס הנ"ל בשם "תחכמוני".
(גנות שרה, 1993, החינוך הדתי בנתניה בתקופת היישוב, אוניברסיטת בר אילן, ארכיון עיריית נתניה ע 2, סימול 20).
עד 1947 למדו תלמידי תחכמוני בכיתות שלא היו במקורן אלא חדרים רגילים של בתי מגורים שנשכרו לשם כך. בסופה של אותה תקופה היה בית הספר מפוצל בשלושה מבנים.
בשנת 1947 הושלמה בניית המבנה החדש וכל התלמידים התקבצו אליו, ונהנו מתנאי לימוד משופרים וראויים.
(מתוך: גנות שרה, 1993, החינוך הדתי בנתניה בתקופת היישוב, אוניברסיטת בר אילן, ארכיון עיריית נתניה ע 2, סימול 20). וכן החוברת לזכרו של בוכנר בה נמצא ספורו של בית הספר בימיו הראשונים ג 23 / 1273.