ויולט דיין ז"ל

אלבום תמונות

עוד בהיות נתניה
מושבה חקלאית בשרון הבלתי מיושב ובטרם הפכה לעיר מהמרכזיות במדינת ישראל, כבר אז נודעה המושבה הצעירה כמקום יישוב אשר לו זיקה עמוקה לערכי הרוח של עם ישראל.
עוד בשנת 1934 החליטו פרנסיה של נתניה בראשותו ישראל דב פטקין להקים בה בית כנסת מפואר שישמש את הקהילה לצרכיה הרוחניים. בית הכנסת "שונה הלכות" נחנך בפסח תרצ"ה 1935.
עד לכינונה של מדינת ישראל הוקמו עוד שלושה בתי כנסת באתריה השונים של המושבה ומקווה טהרה.
חיי הדת במושבה הצעירה הופקדו בידי הרב ורנר שכיהן כמורה הדרך הרוחני בקהילה ודאג לסיפוק כל צורכי הדת.
בהנחיית הרב ורנר פעלו בעיר בשנת 1933 כיתות "תלמוד - תורה" בית הספר "ביאליק". בתחילת 1936 פנו הוריהם של יותר מארבעים ילדים למועצה לפתוח בית ספר "תלמוד תורה" ובסופה של אותה שנה הוזמנו נכבדי העיר לחגיגות הסיום של שנת הלימודים הראשונה (בית הספר "תחכמוני").
עד 1947 למדו תלמידי בית הספר "תחכמוני" בכיתות שלא היו במקורן אלא חדרים בבתי מגורים שנשכרו לשם כך. בשנת 1947 הושלמה בניית המבנה החדש של בית הספר הדתי "תחכמוני", והתלמידים נהנו מתנאי לימוד משופרים.
מתוך: שר - אל דוידוביץ, 1992, נתניה - סיפורה של עיר, הוצאת מוטיב - דביר כצמן.