נולדה בשנת 1916 בגורליציה, גאליציה, לימים-פולין.
סיימה בי"ס תיכון ממשלתי, במגמה הומניסטית בגורליצה, למדה בקרקוב אמנות שימושית וסיעוד. וסיימה את האוניברסיטה בתל-אביב (ספרות יוונית-רומית וספרות אנגלית).
מגיל 13 היתה חברה ב"נוער הציוני", שם מילאה תפקידים הנהגתיים. כן היתה פעילה בארגון עזרה לאקדמאים.
בימי מלחמת העולם השניה היתה תחילה בגטו של טארנוב. עם חיסול הגטו ברחה ולקחה איתה ילדה בת שנתיים, שנשארה בחיים. במשך שלוש שנים עבדה באוסטריה, שם הופיעה בכיסוי של ארית נוצריה, בתקופה זו התקשרה עם תנועה פרטיזנית יוגוסלבית, בה היתה פעילה עד לשיחרורה של אוסטריה. על-כך קיבלה ממשלת ישראל "אות לוחם בנאצים".
עלתה ארצה ב-1945 בגמר המלחמה. מתגוררת בנתניה מאז שנת 1952. במלחמת השחרור שירתה כקצינה בחיל-הרפואה בבית-החולים הממשלתי שבחיפה. בשנת 1956 שימשה כמתנדבת ב"מגן דוד אדום". עבדה כאחות מוסמכת בשורה של בתי-חולים בארץ (עפולה, חיפה, פרדס-חנה).
הגב' ברגמן היתה פעילה במפלגת הציונים הכלליים ומאז שנת 1950 - במפלגה הליברלית. שם מילאה תפקידי הנהלה שונים. פעילותה הציבורית עניפה מאוד; היתה יו"ר ויצ"ו בנהריה, חברת הנהלה בועד למען החייל, של הליגה למלחמה בשחפת, והיא גם נמנית עם מייסדי איל"ן בנתניה, פעילה בחיי התרבות ועוד.
היא (ובעלה הרופא ד"ר ברגמן) בין מארחי תיירים עומדים בקשר הדוק עם מחלקת התיירות של עירית נתניה. היא מרצה בתל-יצחק במוסד "משואה" על נושאים הקשורים בשואת עם-ישראל.
בארכיון עיריית נתניה מצוי ספרה "ולא כחרס הנשבר" (פ 26, 309).