ויולט דיין ז"ל

אלבום תמונות

משה שקד ז"ל
ראש העיר השני.
תקופת כהונתו:
19.12.57 - 13.7.59.
9.12.65 - 30.5.67.
26.5.69 - 23.11.69.

בשנת 1925 עלה לישראל, התיישב בפתח-תקוה ושם עבד בפרדסי המושבה. לאחר זמן פנה לכריית בארות, ענף שהיה נתון באותם הימים בידי הערבים. בתוך זמן קצר נעשה למומחה בנושא, ושמו יצא למרחקים. כשביקשו עובד בן-עמי וגד מכנס, מהוגי רעיון היישוב בנתניה, לכרות באר, פנו אל כורה הבארות משה שקד ואף ביקשוהו להצטרף כחבר להתיישבות.
ביום סגריר בדצמבר 1928, באו משה שקד ושלושת עוזריו ליישוב החדש כדי לבקש מים בין רגבי אדמתו ולהחיותו, וכך מספר משה שקד באסופת זיכרונותיו את קורות אותם הימים: "עשינו דרכנו במשאית מפתח-תקווה צפונה. כשהגענו אל הביצות של ואדי פאליק התחילו יורדים גשמי זעף, והמשאית שעליה היינו אנו וכל המטען שקעה במי הביצה. מגואלים בבוץ ורטובים עד לשד עצמותינו רבצנו תחתינו עד אור הבוקר... שכרתי כמה בדואים שהסיעונו על גמליהם עד אום חאלד... העיר הסמוכה, טול כרם, הייתה בימים ההם מרכז של הסתה נגד ההתיישבות היהודית ולכן, מחשש פן יבולע לנו, הפקיד השייח' צאלח חמדאן, מנהיג הכפר, משמר מזוין לדאוג לביטחוננו יומם ולילה... תקענו את שני האוהלים בשיפולי הגבעה - לא הרחק מהמקום, שבו מצטלבים כיום שדרות ויצמן ורחוב יהלום, והחילונו בעבודה... חפירת הבאר התקדמה יפה למרות התנאים הקשים. על הכל כיסתה הרגשת הרוממות וההתלהבות שאפפה אותי. הייתי מאושר מעצם היותי במקום, שבו עתיד אני לבנות את חיי... עברו חודשיים עד שנשמעה מאפלת הבאר קריאת השמחה: "הגענו עד מים!"
עם חבריו להתיישבות חווה את כל המצוקות שפקדו את היישוב ויכול להן. כשניגשו חברי היישוב להקים את מבני הקבע, את בתי האבן הראשונים של נתניה, הוצע למשה שקד להיות הקבלן שיבנה אותם.
בחול המועד סוכות 1930 באווירה חגיגית עמד שקד וערבב את עיסת הבטון ליציקת יסודותיו של הבית הראשון. לא עבר זמן רב, וביישוב החדש עמדו לתפארת עשרת הבתים הראשונים - כולם נבנו על ידי משה שקד וחבריו.
משעה שנעשתה נתניה ליישוב עירוני הוטלו על שכמו משימות בנייה רבות, ועם קבוצת פועליו היה לדמות מרכזית בכל הקשור לבנייתה של העיר החדשה.
בד בבד החל משה שקד לפעול גם במישור הציבורי. הוא נרתם לכל משימות ההגנה והביטחון. בולט בכושר מנהיגותו ובמזגו הטוב נעשה עד מהרה לאחד ממנהיגי המקום, וכבר בבחירות הראשונות למועצת העיר (1940) זכה להיות במקום השני לאחר עובד בן-עמי ברשימה האזרחית למועצה.
עם קום המדינה, כאשר בניין הארץ נעשה למשימה לאומית, הלכו ורבו מפעלי הבנייה של משה שקד, והבולטות שבהן, בפרדס-חנה, בלוד ובנגב - בנתיבות ובשדרות. לערי הנגב הללו הקדיש את מיטב מרצו ומאמציו בראותו בנגב התגשמות הירואית של המפעל הציוני.
במשך שתי תקופות כהונה כיהן בתפקיד ראש עיר. שנים רבות כיהן מטעם המפלגה הפרוגרסיבית כממלא מקומו או סגנו של ראש העיר, עובד בן-עמי.
בתקופת כהונתו בתפקיד ראש העיר זכתה נתניה לפיתוח פיזי מוגבר ביותר. נבנו שכונות חדשות, הטיילת אשר מצפון לגן המלך וגן הגיבורים. הונחו קווי ביוב וניקוז. המנגנון העירוני על שלוחותיו השונות זכה לארגון מחדש.
דמותו העממית, מנהיגותו, ובעיקר מפעלו האדיר בתחום הבנייה בארץ האבות - שראשיתו בכריית אותה באר ראשונה בשממה - מעמידים אותו בשורה אחת עם האבות המייסדים של נתניה.
מועצת העיר נתניה - בבקשה להציב יד ושם לפועלו הרב למען נתניה - החליטה לקרוא לאחת משכונות דרום העיר על שמו "נאות-שקד" ("אזורים"), וכן לקרוא לטיילת שמצפון לגן המלך בשם "טיילת שקד".
בארכיון עיריית נתניה מצויים 2 ספרים על משה שקד: כורה הבאר, וספר לזכרו.