קורות חיים
עם צאת חיילי אצ"ל ולח"י לכבוש את כפר הפורעים דיר-יאסין, נמנה גרשון עם התוקפים. בעוז רוח הסתער ושילח את כדוריו באויבי עמו, אך בעיצומו של הקרב, נקב כדור את קובע הפלדה שלו ושם קץ לחייו. באותו קרב נפלו עמוס ברנס, אפרים יעקבי ויהודה סגל, חיילי אצ"ל ויוסף יגן, איש לח"י. גרשון הובא לקבורות בסנהדריה אשר בירושלים.
גרשון נולד בחלב אשר בסוריה, ובעודו תינוק עלתה משפחתו ארצה והשתקעה בירושלים. שנים אחדות בלבד למד בבית-ספר, כי נאלץ לצאת לעבודה וללחום את מלחמת הקיום. תחילה עבד כסתת ואחר כך כפועל מומחה בבית-חרושת למוזאיקה ושיש. תקופה מסוימת שירת כנוטר.
מצעירותו השתייך לבית"ר, ובימי המרד עזר לאנשי המחתרת בדרכים שונות, תמיד הצטער על שמצבו המשפחתי ועבודתו המייגעת אינם מאפשרים לו להקדיש יותר מזמנו ומרצו לפעולות המרד. עם פרוץ התקפות הדמים, אחרי החלטת או"ם, ברי היה לו כי הגיעה השעה. הוא הצטרף לשורות הארגון הצבאי הלאומי ושיקע את כל אונו ומרצו בעבודה, עמד בעמדות על משמר הגנת הבירה, ונוסף על כך נשא בתפקידים שונים אחרים.
היו אלה הימים המאושרים ביותר בחייו, בפעילותו הענפה מצא סיפוק, שלא ידע כמותו בעבר, והוא ביקש להשתתף בכל פעולת תגובה ובכל קרב.