קורות חיים
שושנה, בת חביבה ואליהו מזרחי, נולדה בירושלים בשנת תרפ"ו (1926).
גדלה והתחנכה בירושלים. משבגרה עבדה בחנות "מעיין שטוב" במרכז העיר.
כשהייתה שושנה כבת עשרים עברה המשפחה לגור ברמת טיומקין שבנתניה, שם גרה הבת הבכורה. אז גם הוסיפו לשם המשפחה את השם טהרני. שושנה התקבלה לעבודה כסוכנת בית בבית אחד מנכבדי המקום. ערב פרוץ מלחמת העצמאות היא עמדה להינשא לבחיר ליבה, תושב ירושלים.
בבוקר יום ראשון י"ז בכסלו תש"ח (30.11.1947), למחרת החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל, יצאה שושנה באוטובוס אגד מנתניה בדרכה לירושלים, לפגוש את ארוסה קודם לחתונתה. בהגיע האוטובוס, ואיתו אוטובוס שיצא מחדרה, לקטע הכביש שבין פתח תקווה ללוד מדרום לכפר פג'ה (כיום - אזור מושב נחלים), ירו לעברם ערבים בני הכפר הסמוך יהודיה שהמתינו במארב. שישה מנוסעי האוטובוסים נהרגו מהירי, נוסעת שביעית מתה מפצעיה כעבור כמה ימים. שושנה היתה בין ההרוגים. אימה ואחותה, שגם הן היו באוטובוס, לא נפגעו.
הייתה זו תקרית הדמים הראשונה במלחמת העצמאות של מדינת ישראל.
שושנה הייתה בת 22 במותה. הותירה הורים וחמש אחיות. הובאה למנוחות בבית העלמין בנתניה, בחלקה הצבאית, לצד שאר הרוגי האוטובוס.