סמל אברהם משה ברנבליט ז"ל

קורות חיים

אברהם (אבי), בן יצחק ז"ל וחנה, נולד ביום ג' בתמוז תשי"ד (4.7.1954) בחדרה. למד בבית הספר היסודי 'איתמר' שבנתניה, המשיך והשלים את לימודיו בבית הספר התיכון מקצועי 'אורט נתניה' במגמה של מכניקה. אבי היה אופטימי, עליז, ומלא שמחת חיים וחברותי מאוד. התיידד בנקל וחבריו אהבו אותו והעריכוהו בזכות תכונותיו הטובות ואופיו הנוח. בנערותו נודע כשובב גדול ואוהב מעשי קונדס, אך ככל שבגר נעשה רציני יותר. הוא הצטיין באהבת האדם, באהבת הארץ, ברוח התנדבות - תמיד היה הראשון להושיט עזרה לכל מי שנזקק לה, ומעל לכול היה לעזר רב לאמו, בעיקר בעבודות הקשות שבמשק הבית. את הארץ למד להכיר בזמן הלימודים בבית הספר התיכון, כשהיה פעיל במסגרת הגדנ"ע - אז הרבה לטייל בה והכיר רבים מאתריה ובכל פעם נהג להתפעל מחדש מיופיים.

אבי גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1972 והוצב לחיל החימוש. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס חמשי צריח טנק שרמן, הוצב לאחת היחידות של חיל החימוש. עד מהרה התחבב על חבריו ליחידה ועל מפקדיו. כדרכו תמיד התמסר לעבודתו והצליח בה מאוד. בחוות הדעת שלהם כתבו עליו מפקדיו שהוא חייל נאמן.בעל מקצוע טוב, יעיל ומסור לעבודתו, הגון ובעל יזמה.

אבי השתתף במלחמת יום הכיפורים, פעל במקומות שסכנתם רבה ויצא בשלום. לאחר המלחמה הוענק לו 'אות מלחמת יום הכיפורים'.

עוד לפני גיוסו התחייב לשרת שנה נוספת בצבא הקבע כדי לעבוד במקצועו במסגרת הצבאית. כשהשתחרר מהשירות הסדיר, הוצב ליחידת מילואים ולפרקים היה נקרא לשירות מילואים.

אבי נתקבל לעבודה במפעל 'אביר' שבנתניה, וכעבור פרק זמן קצר השתלב בה לשביעות רצונם של הממונים עליו. הוא הוסיף לעזור להוריו ויחד עם זאת התחיל בונה את עתידו. בינואר 1978 נקרא שוב לשירות מילואים וכדרכו מילא כל משימה שהוטלה עליו בשמחה וברצון.

ביום י"ט בשבט תשל"ח (27.1.1978) נפצע בעת מילוי תפקידו והועבר לבית החולים תל השומר. ארבעה ימים נאבקו הרופאים על חייו, אך ללא הצלחה.

ביום כ"ג בשבט תשל"ח (31.1.1978) נפטר אבי מפצעיו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי שבנתניה. השאיר אחריו הורים ואחות. חודשים ספורים לאחר נפילתו נפטר אביו.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "אברהם שירת ביחידתי בתפקיד חמש צריח פרק זמן קצר מאוד, ולמרות זאת התחבב במהרה על כולנו. הוא מילא את תפקידו כהלכה. זכרו יהיה שמור עמנו לעד".