סרן צבי "השקה" חסיד ז"ל

קורות חיים

צבי, בן זלדה ומשה יהודה , נולד בשנת תרע"ט (1919) בקובל שבפולין. בן בכור למשפחת חסידים.

סיים את בית הספר "תרבות",היה חבר "השומר הדתי" ועבר הכשרה בקבוצת "עובדיה" בסלקוב.

חונך מילדותו בבית הוריו ברוח דתית לאומית ומהם ירש את כיסופיו לארץ ישראל. היה ילד מוסיקלי והשתתף במקהלת בית הכנסת. משפרצה מלחמת העולם והאזור נכבש על ידי הסובייטים, נשבר מטה לחמה של המשפחה העשירה, וצבי, שהיה אז נער צעיר, החל לעזור לאביו במסחר מעבר לגבולות. בגבור בו הרצון לעלייה לארץ העבירו אביו בליל אופל אחד אל מעבר לגבול הרוסי וצבי הגיע לווילנה. הצטרף לקבוצת "בדרך" של השומר הדתי.

בחודש אדר תש"א עלה לארץ דרך רוסיה ותורכיה והצטרף לקבוצת "אברהם" בכפר פינס. שם התערה בעבודה ובחיי החברה. עבד בפלוגות עבודה שונות בגבעת עדה, נשלח מטעם הקבוצה לקורס מ"כ ולקורס מ"מ והדריך בסביבת כרכור. בימי העלייה לכפר עציון שימש שם כנוטר ומאמן. במרס 1945 התגייס לפלמ"ח והיה בין עולי ביריה והאחראים לבטחונה. לקח חלק בפעולות תנועות המרי ובהעברת מעפילים מסוריה.

בימי מערכת ביריה עלה בידו להתחמק מידי הבריטים שעמדו לאסרו; תקופה מסויימת שהה בכפר-עציון ואחר כך חזר לתפקידו בהגנה. הוא ירד למחתרת בשם "צבי חנקין", שינה את חזותו ובגדיו, ונשלח בשליחות ה"הגנה" לנתניה. הוא פקד על גדוד הנוער הדתי בגליל התיכון, והיה אחראי לאימוני ישיבת בני עקיבא 'כפר הרא"ה' ומדרשיית 'נועם'. נחשב לאחד המדריכים המוכשרים של ההגנה בנפה. אהב את נוף הארץ ועתיקותיה, שהזכירו תמיד מורשת גבורה מימים קדומים.

בפרוץ מלחמת השחרור נתמנה למדריך בנתניה, ובמרצו הרב הקים מחנה אימונים לתושבי העיר. המחנה הוסיף להתקיים גם לאחר נפילתו.

ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948) יצא בראש מחלקתו לתקוף את הכפר הערבי טירה שליד כפר הס. בהתקרבם לכפר הופתעו הלוחמים ממארב אנשי האויב שעלו עליהם בכוחם. בין הנפגעים היה גם צבי, שפקד על הנסיגה. בשארית כוחותיו, מספרים חבריו, בהיותו פצוע קשה בבטנו ושותת דם, החזיק רימון יד שנצרתו נשלפה. בזהירות מסר את הרימון לאחד החברים וציוה לסגת: "חיי שוב אינם שווים מאומה, הצילו את עצמכם ואני אחפה עליכם", אמר לחבריו. הודות לאומץ לבו זה ניצלו רבים מאנשיו.

ביום ז' באייר תש"ח (16.5.1948) הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בתל מונד. אחרי מותו הוענקה לו דרגת סרן בצבא ההגנה לישראל.