תפריט נגישות

סמל מרדכי מוקאי מרקוס ז"ל

מרדכי מרקוס
בן 20 בנפלו
בן שרה ומאיר
נולד בנתניה
בי' באלול תשט"ו, 28/8/1955
התגייס ב-1.2.1976
שרת בחיל הלוגיסטיקה
יחידה: מה"ס 617
נפל בעת מילוי תפקידו
בי"ג באדר א' תשל"ו, 14/2/1976
מקום נפילה: אבו רודס
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: נתניה
הותיר: הורים

קורות חיים

בנם יחידם של מאיר ז"ל ושרה. נולד ביום י' באלול תשט"ו (28.8.1955) בנתניה. למד בבית-הספר היסודי 'בארי'. כבר מילדות גילה כושר מיוחד לגילוף ולפיסול בעץ, ולכן החליט להמשיך את מסלול לימודיו בבית ספר מקצועי. הוא נתקבל לבית-הספר המקצועי 'אורט' ולמד בו ארבע שנים במגמה של נגרות, מוקאי היה תלמיד מצטיין (ואף קיבל מהנהלת בית-הספר פרס - מקדחת-יד - על הצטיינותו) ובד-בבד עסק בהצלחה מרובה בענפי-ספורט שונים. חדרו מלא תעודות ועיטורים שהוענקו לו על הצטיינותו. מרדכי גדל והיה לעלם יפה תואר ועדין נפש, הקשור למשפחתו בכל-נפשו ובכל-מאודו. במיוחד היה קשור לסבתו המופלגת בזקנה, שהיתה רתוקה למיטה ודאג לכל-מחסורה.

מרדכי גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1974. כבן יחיד נבצר ממנו לשרת ביחידת לוחמת. הוא הושם לחיל-ההספקה. בחיל זה עבר קורסים שונים, מהם קורס לנהיגת משאיות כבדות, והוצב בבסיס-ההספקה בסיני. גם בבסיס לא שבתו 'ידי הזהב' שלו ממלאכתן. נזכר מפקדו הישיר: "למפקדו הפך מוקאי למעין בן שני. הוא נחשב כבן-בית במשפחה ותמיד שש לעזור בשתי ידיו הגדולות, אשר ידעו לחולל נפלאות... כונניות, שולחנות ושאר קישוטים התנוססו במועדון היחידה ובמגורי-החיילים - מעשה ידיו להתפאר".

ביום י"ג באדר א' תשל"ו (14.2.1976), לאחר שנפגע בתאונת-דרכים, נפל מרדכי בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבנתניה. השאיר אחריו הורים. אביו נפטר שנה וחצי לאחר-מכן.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "מרדכי ז"ל היה אהוד על מפקדים וחיילים כאחד. היה מוכן תמיד להתנדב לכל משימה ולעזור לכל דורש.

מרדכי ז"ל היה דוגמה נהדרת לחיילים ביחידה, ודמותו תלוה אותנו בכל אשר נפנה".

להנצחת זכרו תרמה משפחתו תשמישי-קדושה לבית-כנסת בנתניה.

בניית אתרים: