קורות חיים
אופיר נולד בתאריך 5/2/74 י"ג בשבט תשל"ד. אופיר היה נכד ראשון לשתי משפחות ניצולות שואה והבן הבכור במשפחתנו. כילד היה יפה, כחול עיניים, ובעל תלתלים בלונדינים והיה מרכז המשפחה, שהעניקה לו אהבה, תשומת לב ופינוק רב. אופיר למד בביה"ס היסודי "ביאליק" ובשנים אלו המוסיקה היתה מרכז חייו. בכל כסף מיותר היה קונה קלטת, דיסק או מערכת משוכללת יותר והיה בעל אוסף נדיר של קלטות ודיסקים. כבר בילדותו היה בעל חוש טכני, אהב לפרק ולתקן מכשירי חשמל, ולכן טבעי וברור היה שיבחר ללמוד בתיכון "אורט יד ליבוביץ" במגמת תיב"ם וסיים שם אף כטכנאי מכונות. בשנים אלו ריכז סביבו קבוצה של חברים שהלכו איתו לאורך כל השנים. אופיר, שהיה די שקט בביתו, התגלה כבחור מלא שמחת חיים, בעל חברים רבים, שהיו יוצאים הרבה לבלות ואוהבים לעשות חיים.
בצבא שירת בחיל הים על הסטי"לים כנשק, ונבחר ביחד עם צוות נוסף להביא את אחת הספינות החדשות מארה"ב - אח"י חנית סער 5. אופיר שהה בארה"ב כחצי שנה, אולם גולת הכותרת היתה מסעו לארץ, שערך כשבועיים דרך הים. בארץ התקבלה "אח"י חנית" בטכס רב רושם במעמד ראש הממשלה, מר יצחק רבין ז"ל, הרמטכ"ל וכמובן כל המשפחה, חברים וחברות רבים שקבלו את פניו בשמחה רבה.
בחיל הים גילה מחדש את הים והצלילה, שהיתה אהבתו הגדולה. הוא רכש לו ולאחיו יניב ציוד מלא לצלילה, והיה פוקד את חופי הארץ בכל רגע פנוי. אופיר נשאר בקבע שנה אחת ועמד להתחיל את שנתו השניה. בחופשה האחרונה לחייו חלה אביו, ואופיר, שהיה רגיש ואוהב, טיפל בו במסירות ודחה את כל תוכניותיו עקב כך. כשאביו החלים, החליט לצאת לטיול בדרום אמריקה ורכש לשם כך את כל הדרוש. לפני צאתו לדרום אמריקה, קיים אופיר הבטחה לחבר וירד איתו ל"צלילת פרידה" באילת.
בדרכו חזרה הביתה מאילת, סמוך לעיר דימונה, בתאריך 29/6/97 - כ"ד בסיוון תשנ"ז בשעה 5 אחה"צ, נקטפו חייו ע"י נהג רשלן, שגרם לתאונת דרכים.
בן 23 היה במותו - יהי זכרו ברוך.
אופיר השאיר אחריו אם טובה, אב זאב, שני אחים יניב וירון ומשפחה אוהבת.