קורות חיים
בן זהרא ויחיא. נולד בשנת 1895 בעאתיין, תימן.
בשנת 1932 עזב את תימן על-מנת לעלות לארץ ישראל. הוא הצטרף לשיירה, שהלכה ברגל דרך עדן, משם באונייה לפורט-סעיד שבמצרים, ולבסוף הגיע ברכבת לארץ ישראל. אשתו וילדיו נשארו בעדן ותכננו את עלייתם אחריו.
כשהגיע ארצה, התיישב דוד בשכונת שעריים ברחובות ועבד כטייח וכפועל חקלאי.
בתקופת מאורעות הדמים תרצ"ו-תרצ"ט, ביום כ"ד באלול תרצ"ו (11.9.1936), יצאו דוד וחברו להשקות את העצים בפרדס לוריא שעל גבול רמלה. קבוצת ערבים ארבה להם וירתה בהם. דוד נפגע ונהרג, וחברו נהרג אתו.
השניים הובאו למנוחות בבית העלמין ברחובות. דוד הניח אישה, שני בנים ושני אחים. בהלוויה השתתף קהל רב מבני המושבה, והרב מאיר מזרחי, שספד לנרצחים, תיאר את פשטות הליכותיהם, תמימותם ויושרם: "אף תלונה לא נשמעה עליהם בשכונה, ותמיד עסקו ביום בעבודה, ובלילה - בתורה". כן ספד לשניים נציג מועצת פועלי רחובות.
זכרו של דוד מליחי הונצח בספרים בדם וכאש מאורעות תרצ"ו - תרצ"ז. מאורעות תרצ"ו וכופר הישוב.