קורות חיים
קינן, בן מזל ושמואל, נולד בישראל בכ"א בתשרי תשמ"ו (06.10.1985). בן שלישי להוריו, אח צעיר לליאור ולאוהד.
קינן נולד וגדל בפתח תקווה. הוא למד בבית ספר יסודי "עין גנים", המשיך לחטיבת ביניים "פיינשטיין" ולתיכון עמל ב' וסיים י"ב כיתות בתיכון "תל אביב".
קינן היה ילד יפה, שמח וסקרן, תמיד עם מאור פנים וחיוך שובה לב. מגיל צעיר הוא התעניין במדעים ובמחשבים, למד במסגרת נוער שוחר מדע וביצע ניסויים בשובבות, סיפרה אימו. הוא גם למד לשחק שחמט, הצטיין ואף זכה בתחרות שחמט.
קינן אהב לטייל, היה חבר בחברה להגנת הטבע וטייל בארץ ובעולם. גם בלט באהבתו לבעלי החיים שגידל. בשעות הפנאי הוא הירבה לעסוק בספורט, התאמן בקונג-פו ושיחק בקבוצת מכבי. קינן גם התעניין במשחק ובמוזיקה, שיחק בהצגות וערך מסיבות למבוגרים ולילדים בהן הוא היה הדי.ג'יי. "קינן היה בעל אישיות רב גונית", כתבה אימו מזל, "הרחיב ידיעות ואופקים, טעם מכאן ומשם, רצה לדעת, להרגיש ולפעול בכל רגע. אהב את החיים. לקינן לא היה מחר, אלא עכשיו והרגע".
קינן גדל והיה לצעיר בעל כריזמה וחוש הומור, תמיד אסתטי בהופעתו. הוא בלט בטוב לבו, בנדיבותו ובנכונותו לעזור לסובביו. רבים הסיפורים של חבריו על נכונותו לעזור לכל מי שנמצא בצרה.
ביום שני ד' בכסלו תשס"ו (05.12.2005), בשעה 11:30 לפני הצהריים, פוצץ מחבל-מתאבד את חומר הנפץ שעל גופו סמוך לכניסה לקניון השרון בנתניה. עשרות נפגעו, וחמישה אנשים נרצחו בפיגוע.
אחד החללים היה קינן, שישב על ספסל בכניסה לקניון. באותו בוקר הוא נסע עם חבר לנתניה. השניים נכנסו לקניון בעיר לערוך קניות, וכשיצאו החבר חזר לסופרמרקט כדי לקחת את השוקו ששכח, וקינן המתין לו בכניסה לקניון.
בן 20 במותו. קינן הובא למנוחות בבית העלמין סגולה בפתח תקווה. הותיר הורים ושני אחים.
כתבו בני המשפחה: "קינן אהב את כולם וכולם אהבו אותו. כמה גדול החלל שהשאיר אחריו קינן, להוריו, לאחיו, למשפחה, לחבריו ולמכריו".