סמ"ש שיראל אבוקרט ז"ל

קורות חיים

שיראל נולדה בשנת 2003 במרסיי שבצרפת בת לדבורה ויצחק, אחות לאלון הבוגר ממנה בשנתיים.

בשנת 2006, כששיראל בת 3, עלתה המשפחה לישראל מטעמי ציונות ואהבת הארץ לרמת פולג בנתניה. שיראל השתלבה במהירות במסגרות החינוך ואת העברית קלטה תוך זמן קצר. היא גדלה ופרחה והפכה לנערה בעלת יופי חיצוני ופנימי שאין לתאר.

שיראל למדה בתיכון ריגלר בנתניה במגמת מוזיקה. היא הפגינה כישרון בשירה ובנגינה על הפסנתר. הפיקה את המייטב מכל דבר והצטיינה בלימודיה ללא פשרות וללא ויתורים. שיראל קידמה, עזרה ועודדה גם את חבריה לכיתה. את הכל עשתה בשקט ובצנעה שאפיינו אותה.

שיראל היתה תמיד מלאה בשמחת חיים, חדורת מטרה, מצטיינת, דאגה ועזרה לחלשים, אוהבת ואהובה על כולם.

חיוך תמידי על שפתיה, שנונה ובעלת חוש הומור וכושר מנהיגות. תכונות אלו משכו אנשים להתקבץ סביבה במפגשים חברתיים ומשפחתיים.

בשנת 2021 שיראל סיימה את לימודיה בתיכון והתגייסה לשירות צבאי כחודש לאחר סיום לימודיה.

אופטימיות וראיה חיובית אפיינו אותה גם בשירותה הצבאי. גיוסה כלוחמת במשמר הגבול היה משאת נפשה ולאחר הטירונות הוצבה במג״ב איו״ש בגיזרת ג׳נין. שיראל היתה גאה ביחידה שלה ובשירותה כלוחמת. כהרגלה, התחבבה על חבריה ומפקדיה. תמיד התנדבה ועשתה מעבר למה שנדרשה. היא היתה מאושרת על תרומתה לביטחון המדינה.

לשיראל היו שאיפות, חלומות ותכניות לעתיד, אך כל אלה נגדעו ברגע אחד ע״י מרצחים בני עוולה.

שיראל נהרגה יחד עם חברה ליחידה יזן פאלח ז״ל בפיגוע בעיר חדרה. היא היתה בדרכה חזרה מקורס מתעדים בבסיס מג״ב בבית אל, למוצב שקד בו שירתה.

היא היתה בת 19 במותה והותירה חלל נוראי בחיי משפחתה וחבריה הכואבים.

משפט שהיה שגור בפיה של שיראל: ״תחיה תאהב תצחק״

יהי זכרה ברוך