קורות חיים
תהל, בתם של אורון ויסמין בירה, נולדה בז' בחשוון תשס"ח (19.10.2007) בקיבוץ בארי. אחות צעירה לתאיר ויהב.
גדלה והתחנכה בקיבוץ בארי. ילדה חברותית, דעתנית ומלאת חוש הומור. למדה בתיכון "נופי הבשור" במגמת פסיכולוגיה ומחשבת ישראל. מדריכה בתנועת "הנוער העובד והלומד".
בת זקונים מסורה להוריה ואחות אוהבת ותומכת לאחיה ולאחותה. כמי שגדלה במשפחה חמה ומלוכדת, היא העריצה את אביה, התרפקה על אימה, נשאה עיניים לאחיה יהב והייתה קשורה מאוד לאחותה תאיר. קרובי משפחתה נהנו מחוש ההומור המפותח שלה. סיפרה דודתה דליה: "נערה מקסימה עם הומור משובח ביותר. היא הייתה מתארת לנו משהו והיינו מתפוצצים מצחוק מהחיקויים שלה".
תהל אהבה לטייל בשבילי הקיבוץ עם חברותיה ולהתיישב על ספסל לשיחות נפש ארוכות.
חברה טובה, קשובה ונאמנה, שאפשר להתייעץ עימה בכל נושא. כתבה טליה: "מהרגע שהכרנו הרגשתי שהחיבור שלי איתך מיוחד, חיבור שעוד לא היה לי עם אף חברה אחרת. ההבנה רק ממבט, השיחות, הבדיחות, החלומות, הפתיחות, אלה דברים שהיו לי רק איתך, שהצלחתי לחשוף ולדבר עליהם רק איתך, היחידה שהבינה אותי ונתנה לי את ההרגשה הכי בטוחה שיש... בכל פעם שהייתה לי בעיה, הייתי באה אלייך ותוך שניות היית פותרת אותה, אם זה בעצה או חיוך או סתם חיבוק".
נערה מלאת שמחת חיים וחיוך שובה לב שהפיצה אור בכל מקום. כתבו חברותיה: "ילדה כל כך מדהימה, ילדה שבלעדיה לא נהיה אותה חבורה. בלי הצחוק שלך, הנוכחות שלך, העצות שלך, האמפתיה, הרגישות, החמלה שלך וכמובן בלי החיוך שלך שבשנייה גורם לכולם להרגיש הרבה יותר טוב. היית קרן אור גדולה בחבורה".
תהל אהבה בעלי חיים ובעיקר את פונצ'ו, כלב המשפחה. חובבת בגדי וינטג' ואובר-סייז.
בשעות הפנאי רקדה היפ הופ, ניגנה בפסנתר וצפתה בסדרת הטלוויזיה האהובה עליה "כמעט מלאכים". היה לה טעם מגוון במוזיקה. היא אהבה את הזמר סאם סמית' ואף נסעה להופעה שלו, האזינה ללהקת קווין, לסטינג ולשירים עבריים ישנים.
בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.
בבוקר זה החלה מלחמה.
באותו יום חדרו לקיבוץ בארי יותר ממאה מחבלים, רצחו למעלה מתשעים מחברי הקיבוץ, וחטפו אחרים לעזה.
תהל שהתה באותו בוקר בביתה בקיבוץ בארי יחד עם הוריה אורון ויסמין ואחותה תאיר. אחיה החייל יהב שהה בבית אחר בקיבוץ. עם הישמע האזעקות נכנסו לממ"ד. אימה יסמין התכתבה עם אחותה דליה וסיפרה שמחבלים חדרו לקיבוץ והיא חוששת. בשעה 10:58 תאיר דיברה עם יהב אחיה מהממ"ד ודרך הטלפון נשמעו צעקות וקולות ירי. ארבעת בני המשפחה נורו למוות על ידי מחבלים. הם הוגדרו נעדרים וכעבור אחד-עשר יום קיבלה משפחתם את הבשורה הקשה. דודה טל, אחיו הבכור של אביה אורון, נרצח גם הוא בביתו בקיבוץ.
תהל בירה נרצחה על ידי מחבלים בביתה בקיבוץ בארי בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והיא בת 15. תחילה הובאו בני המשפחה למנוחות בבית העלמין בכפר חוגלה, וביולי 2024 הועברו לקיבוץ בארי. תהל נטמנה לצד הוריה אורון ויסמין, אחותה תאיר ודודה טל. הותירה אחריה אח.
אחיה יהב ספד לבני משפחתו כשהובאו למנוחות בקיבוץ בארי: "לא פשוט לי לעמוד שוב מעל הקברים הפתוחים, אבל אני יכול להגיד שעושה לי טוב לחשוב שהיינו קרובים שוב, אפילו אם רק לרגע. עושה לי טוב לחשוב שראיתם בפעם האחרונה אור שמש, וזכיתם בפעם האחרונה לנסוע את הדרך הביתה. מאז אותו היום גם אני לא חזרתי לקיבוץ, והיום אנחנו עושים את זה יחד כמשפחה. אני חושב עליכם הרבה, אני אוהב אתכם הרבה ואני מתגעגע אליכם הרבה".
בתיה דודתה ספדה: "עד סוף ימינו נלמד לחיות עם שברון הלב, עם החוסר, האובדן הנורא, עם הידיעה עד כמה גבוה ורחוק יכולתם עוד להמריא. אני מבטיחה שנמצא את הדרך לחיים משמעותיים וטובים בתוך הכאב הבלתי ניתן לריפוי, כשזיכרון אהבת החיים שלכם והפקת המירב מהם יובילו אותנו ויעמדו מול עינינו".
כתבה חברתה עדן: "אני מנסה לעכל ולהבין שאת כבר לא לידי, שאין לי למי להתקשר ואין לי אל מי לדבר אבל אני פשוט לא מצליחה... אם הייתה לי אפשרות להגיד לך עוד משהו אחד אחרון הייתי אומרת לך פשוט תודה. תודה שנתת לי להיכנס לך ללב ושנתת לי להכיר אותך ולדעת מי את... אני מודה לך על האור שנתת בחיים שלי, והאור הזה לנצח יישאר ויהיה חלק ממני".
גאיה, חברה, כתבה: "היית אור כל כך גדול, היית הכול בשבילי... זה תמיד היה שתינו, תהל וגאיה וגאיה ותהל. עכשיו אני מסתובבת פה בידיעה שהחברות המיוחדת שהייתה לנו היא משהו שלעולם לא אזכה להרגיש שוב".
כתבה חברתה דנה: "נגזלת מהעולם בגיל כל כך צעיר... היו לך כל כך הרבה תוכניות, כל כך הרבה דברים שעכשיו כבר לא תוכלי להגשים... אני כל כך אתגעגע אלייך, יפה שלי, ואני מבטיחה שאעשה הכול כדי שידעו מי היית... נזכור ונזכיר אותך בכל דרך שאפשר עד הסוף. אוהבת ומתגעגעת עד שכואב, דנה".
כתב חיים: "טל, אורון , יסמין, תאיר ותהל בירה ז''ל חזרו היום לאדמת בארי. האדמה שכל כך אהבו, האדמה שספוגה בדם. איך מבינים שלעולם לא נראה אותם במדרכות, בשיעורי ספינינג או בבית שלנו?... אנחנו כאן על פני האדמה לא נשכח ונזכור את כולם. נמשיך לחיות, לעשות, ליצור ולתת תקווה לדורות הבאים".
חברותיה של תהל פתחו לזכרה עמוד אינסטגרם remember_tahel_bira ובו הן מעלות הקדשות, זיכרונות ותמונות.