-
בן איטה ומשה
-
נולד ברומניה
-
בי"ז בניסן תרצ"ב, 23/4/1932
-
התגורר בנתניה
-
התגייס ב-אפריל 1950
-
שרת בחיל השריון, חיל הנדסה חט' 188 פלס"ר 45
-
-
נפל בקרב
-
בכ"ז באייר תשכ"ז, 6/6/1967
-
במלחמת ששת הימים
-
מקום נפילה: ג'נין (סמוך לקבטיה)
-
באזור יהודה ושומרון
-
מקום קבורה: נתניה חלקה: 2, שורה: 4, קבר: 14.
-
-
הותיר: אישה - איוונה, ילד בן 6 - שאול ובת - נחמית, שנולדה לאחר מותו ונקראת על שמו, הורים ושתי אחיות - בינה ורבקה
-
-
בעל עיטור המופת
קורות חיים
מנחם, בן איטה ומשה, נולד ביום י"ז ניסן תרצ"ב (23.4.1932) בעיר שטפנשט אשר ברומניה. משפחתו עלתה לארץ בשנת 1950. מנחם עלה במסגרת "עליית הנוער" בשנת 1948 אחרי שעבר את קפריסין. הגיע לארץ ואז התחיל ללמוד במשק הפועלות בחדרה. עבד בבית האריזה של "תנובה אכספורט". בשעות הפנאי אהב להאזין למוסיקה קלסית ולשקוע בקריאת ספרים.
גויס לצה"ל באפריל 1950 ושירת בחיל ההנדסה. כחבלן וכחובש היה נקרא לשרות מילואים מדי פעם. ערב מלחמת ששת הימים נקרא לדגל ובקרב על ג'נין שימש כחובש פלוגתי. ביום השני לקרבות הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967) פעל עם פלוגתו במשימת חילוץ צוות טנקים שהיו נתונים להתקפות שריון וחיל רגלים ירדני. באותו קרב זינק פעמים מספר מהזחל"ם תחת אש מדויקת ויעילה ותוך חירוף נפש פנה לפצועים, חבש וטיפל בהם, והמשיך בפעולה זו עד שנפגע מטנק אויב ונפל. הניח אישה בהריון וילד בן 6. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי בעפולה ולאחר זמן הועבר לבית הקברות הצבאי בנתניה.
צוין לשבח ע"י אלוף פיקוד הצפון על אומץ לב ומסירות למופת. ב"ספר הגבורה" בהוצאת אגודת העיתונאים תל אביב וניצולי ברגן - בלזן , תואר קרב הגבורה שלו. בחוברת "לזכרם" לזכר גיבורי עוצבת "ברק" בהוצאת חבריו לנשק ואף בחוברת "לוחמי הנדסה בגבורתם", הונצח שמו. עמוד עליו ועל פרטים מחייו נמצא ב"תהילת נצח לבני ישראל שנפלו על משמרתם". כן הונצח שמו בספר "אנשי הפלדה".
הופק במערכת "גלעד-לזכרם", באמצעות חב' תבונה בע"מ (054-6700799)