קורות חיים
מלאך מזהב. פרח שנקטף.
בן יחיד לזוג הורים - חנה ואברהם ואח לליאת ובטי.
שי היה ילד פעיל, לא הירבה לישון, אהב מאוד את החיים. אהב ליהנות, לצלול, לרכב על סוסים והכי אהב לשמוח.
שי למד כילד קטן בגן דתי. בבית ספר 'שזר' סיים את לימודיו כתלמיד בביה"ס היסודי. בהמשך עבר לביה"ס 'טשרנחובסקי' ובהמשך ל'לנ"י', שם עשה חיל בלימודיו.
שי למד להיות קונדיטור, הצטיין בלימודיו ואף בעבודתו. הוא עבד 3 שנים במלון דן אכדיה כחלק מלימודיו ועשה התמחות. גם שם כמו בכל מקום שבו כף רגלו דרכה, כולם סביבו אהבו אותו והעריכו אותו.
שי גדל בבית מוקף אהבה אינסופית ופינוקים, עד כמה שרק אפשר היה להעניק לו ובפרט הקשר שלו לסבתו ברטה היה קשר יוצא דופן, קשר שגם מיליוני מילים לא יתארו.
הצד הבולט ביותר והמשמעותי של שי היה - הנתינה. היה לו לב עצום, היה לו הרצון הבלתי פוסק לתת, לעזור ולהעניק ללא תמורה.
שי התנדב במעון נכים בנתניה, תמיד נהג לאפות עוגות יום הולדת לכל אחד מהחולים, עזר לחולים לצלול, כחלק מפעילות התנדבותית באגודה למלחמה בסרטן.
היה חבר טוב, אח, בן, נכד ונסיך של כל הסובבים אותו.
ילד זהב עם ידיים מזהב ולב מזהב.
תמיד אהב את העולם, ממחשבים ועד אלקטרוניקה ותמיד רצה לבנות, לתקן, להשפיע, תמיד לעשות טוב, לעשות שלום.
שי התגייס לרבנות הצבאית אף שרצה להיות קרבי. הוא קיבל באהבה את מה שהציע לו הצבא ושירת ברבנות הצבאית במסירות יתר. לקראת סיום שירותו הועבר שי לצנחנים, שם חלם להיות ואף רצה לחתום קבע. כולם העריכו את עבודתו ומסירותו של שי והחלו בתהליכים להחתמתו לצבא קבע.
שי לא הספיק לחתום.
אהבה ענקית הייתה לו לחברו 'שלום' שכנראה עד עולם יהיה חרוט בליבו.
"שלום" חבר, אח גדול ועוד הרבה דברים היה שי בשבילנו ואנחנו כולנו בטוחים כי שי יקירנו ישמור עלינו ממרום עולם ועל 'שלום' אחינו והחבר של שי, יותר מאחרים.
ילד זהב עם ידי זהב ולב זהב,
שנלקח והפך למלאך מזהב.
יהי זכרו ברוך