סמל ליאל ויינשטיין ז"ל

קורות חיים

בתם של אלה ומיכאל. נולדה ביום ג' בכסלו תשס"ד (27.11.2003) בנתניה. אחות לאיליה.

ליאל גדלה בנתניה ובה התחנכה. הייתה ילדה עם שמחת חיים, קופצנית ונמרצת, ועל פניה חיוך תמידי. בכל מקום שאליו הגיעה פיזרה אור ושמחה וכבשה את הלבבות. אהבה לרקוד, לגלוש בים, לשחק כדורגל ולגלוש על סקייטבורד.

ילדה תחרותית, אנרגטית וכריזמטית שרצתה "לטרוף את העולם". סימנה לעצמה מטרות והייתה נחושה להשיגן. בגיל שלוש-עשרה השתתפה בתוכנית הנוער "הבנים והבנות". אחת הסיבות לכך הייתה רצונה לנפץ את הדעה השלילית על בנות ולהעביר את המסר שהן יכולות להצליח בדיוק כמו בנים. בסיום התוכנית זכתה בתואר חביבת הקהל.

בוגרת תיכון "אורט יד-לבוביץ' נתניה".

ביום 1.1.2023 התגייסה לצה"ל ושובצה בחיל הלוגיסטיקה. שירתה כטבחית במפקדת "חטיבת האש" 215. מילאה את תפקידה ברצינות, באחריות ובאדיבות ועזרה לכל החיילים שסעדו במטבח. בשל אחריותה והמוטיבציה הגבוהה שלה קודמה לתפקיד אחראית משמרת. בתפקידה זה הצליחה לחבר בין החיילים ולרתום את כולם למילוי המשימות.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

בשישי 6.10.2023 בלילה, אחרי ארוחת החג, יצאה ליאל מבית המשפחה עם חבריה למסיבת הטבע "נובה" סמוך לקיבוץ רעים, משם שלחה להוריה תמונות ב-4:20 לפנות בוקר. כשהחלה ההתקפה הם ברחו והסתתרו במיגונית ליד קיבוץ רעים, משם הצליחה לדבר ב-7:40 עם חברתה מהצבא. זמן קצר אחר כך מחבלים שהגיעו לאזור תקפו את המיגונית בנשק ובפצצות RPG, ליאל ורבים מהמסתתרים במקום נהרגו.

רב-טוראי ליאל ויינשטיין נפלה בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בת תשע-עשרה בנופלה. הובאה למנוחות בבית העלמין הצבאי בנתניה. הותירה אחריה הורים ואח.

לאחר נפילתה הועלתה לדרגת סמל.

בהלווייתה שר הזמר עדן חסון, שאת שיריו ליאל אהבה מאוד.

ספד לה מפקדה: "ליאל יקרה ... התגייסת לצה"ל והגעת אלינו לפני פחות משנה ... אני זוכר היטב איך נכנסת אליי למטבח ודרשת להשפיע יותר, לתרום יותר, להיות אחמ"שית. והנה עברו מספר חודשים ולפני חודש הוחלט לקדם אותך לאחראית משמרת במטבח, בזכות העבודה הקשה, החריצות, האכפתיות והמסירות לאנשים שסביבך. הערכים שעליהם חונכת, ביניהם הדאגה והאהבה שהפגנת להורייך, אותם ערכים, התבטאו גם בתפקידך כלפי החיילים וצוות המטבח. דרך יכולתך להכיר בטוב, להסתכל על חצי הכוס המלאה ולהפגין אופטימיות וחוסן, השפעת וחיזקת רבים סביבך".

כתבה חברתה רומי: "אהבה שלי, מלאכית, אני מסרבת להאמין למציאות הזאת. אני מרוסקת, לא מצליחה לקבל את זה שלא תהיי חלק מהחיים שלי. למי אספר עכשיו את כל הסודות שלי? למי? את לא היית חברה, את היית אחות. יותר מאחות! את היית הכול בשבילי. ליאלי שלי, קשה קשה לכתוב, אני עדיין לא מעכלת. הלכת לי אהבה שלי".