בן אהרן וסימה. נולד ביום א' בשבט תשי"ג (17.1.1953) בתל-אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי "תחכמוני" וסיים
בהצטיינות את לימודיו בבית-הספר התיכון הדתי "בר-אילן" בנתניה. הוא היה תלמיד מעולה ואהוב על מוריו ועל חבריו, שבחרו בו תמיד להיות נציגם בוועד הכיתה ובוועד התלמידים של בית-הספר. הוא היה מרכז החברה והרוח החיה בה. כשהיה בכיתה י"א נשלח לחו"ל במסגרת חילופי-נוער. הוא היה חבר בארגון הנוער הדתי "בני-עקיבא" ופעיל בארגון הספורט הדתי "אליצור", שכן היה ספורטאי מצטיין ורב-גוני שהגיע להישגים נאים וזכה במדליות ובתעודות הוקרה. במסגרת הגדנ"ע יצא למסעות וצעדות, היה קלע מעולה, אך בעיקר היה שחקן כדורסל. הוא השתתף בנבחרת הכדורסל של "אליצור" ואימן קבוצת נוער. כן היה
כתב-ספורט של עיתון בית-הספר. הוא אהב לקרוא, אסף בולים והשאיר אחריו אוסף נאה של קופסאות גפרורים מארצות שונות. יחד עם פעילותו הענפה ידע לקבוע עתים לתורה ובכל הזדמנות הלך להתפלל.
דניאל התגייס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1791. אף-על-פי שיכול היה ללכת לקורס טיס, נאלץ לוותר על כך בגלל בקשת הוריו (אחיו הבכור נהרג בתאונה ומלבדו היו עוד חמש בנות בבית). הוא התנדב לשרת בחיל הצנחנים, סיים בהצלחה את קורס המ"כים המפרך, ומפקדיו, שצפו לו עתיד נכבד, שלחוהו לקורס קצינים. לפני סיום הקורס, ביום כ"ו באדר ב' תשל"ג (29.3.1973), נפל סג"מ דניאל בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנתניה.
מפקד בית-הספר לקצינים כתב במכתב תנחומים למשפחה: "הכרנו את דני כבחור המוכן תמיד לעזור, לסייע ולעודד ולעשות זאת בצניעות ובכנות. בתפקידיו בצבא היה דני דמות של חייל למופת המוכן להתנדב לכל תפקיד ולכל משימה - באימונים או בפעילות מבצעית. בקורס הקצינים התבלט דני בתפיסתו המהירה ובהסתגלות לתנאים המשתנים".
זכרו מונצח בעלון בית הספר לקצינים; ארגון הספורט "אליצור" הקים קבוצת כדורסל על שמו "אליצור דני"; כן נתרמו שני ספרי תורה לזכרו לבית כנסת בנתניה: ספר תורה אחד נתרם על ידי בית כנסת בקנדה והשני נתרם על ידי הוריו.