רס"ן תדהר טמפלהוף ז"ל

הייתי הסגן של תדהר בחטיבה 769 בין 10/1999 - 1/2000.

ההכרות הראשונה שלי עם תדהר הייתה ב - 96 כאשר הייתי כחצי שנה בצבא במסלול יעודי לקצונה מ' (מיראז), בזמן זה תדהר שהיה מסלול ט' (טומהוק) היה בהשלמה חיילית ולמסלול שלנו יצא להכיר אותו בתור מפקד תרגיל נווה-מורן.
כולם ידעו שהוא יהיה המצטיין ומאחר וכולנו צעדנו עשרות פעמים (בחזרות) של הטקס שלו, תמיד היינו מזכירים את שמו כ - תדהר ט מ פ ל ה ו ף.
בתור מסלולניקים ידענו תמיד מה קורה עם קציני הקשר במסלולים שלפנינו ובלט בהם הוא תדהר שהיה מצטיין. תדהר הגיע לגדוד71 , לאחר שקצין הקשר הקודם סולק מתפקידו, הוא הגיע לשם מכיוון שהיה מצטיין ומטרתו הייתה להרים את רמת הקשר בגדוד זה. בזמן זה הייתה לי היכרות קצרה עם תדהר אך לא תארתי לי שהוא יהיה המפקד שלי בעתיד.
הגעתי לתפקיד ס.קשר"ח 769 ב - 12/1998 , בזמן זה תדהר היה מ"פ הפעלה באוגדה 91 והיחסים שהיו לי איתו היו יחסי עבודה מקצועיים. היחסים המקצועיים עם תדהר היו שקטים ורגועים מאוד, לא בגלל שלא היו, אלא בגלל שתדהר היה דמות שקטה שעשה את העבודה בצורה הטובה ביותר ולכן לא היו כמעט מחלוקות.
ב - 9/1999 עלו כבר שמועות בחטיבה שתדהר הולך להחליך את רן (ק. הקשר) וכרגיל לפני החלפת תפקידי מפקדים היו חששות בפלוגה, הן אצל הסגל והן אצל החיילים מנהלי עבודה חדשים ופרועים, חששות אלה גברו במהלך החפיפה שבהם היה תדהר דמות שקטה אשר אגר ואגר מידע בצורה מסודרת ולא יאומנת.
לבסוף כשתדהר הפך להיות קשר"ח 769, הוא פעל בצורה מאוד חכמה ודבר ראשון שהוא אמר בשיחת פתיחה שלו לסגל וחיילי הפלוגה זה כי אין בכוונתו לשנות שום דבר ממה שהתנהל, לפחות בשבועיים הראשונים, וברצונו ללמוד את השטח והנתונים ורק אז הוא יתחיל, אם בכלל לשנות דברים שלא מוצאים חן בעיניו.
חלוקת התפקידים ביני לבינו הייתה שאני מתעסק בבט"ש ובפלוגה והוא מתעסק בעיקר בנושאים האג"מיים בעיקר (מבצעים, נסיגה קרבה וכו'). בנוסף, הוא היה בדרך כלל צמוד למח"ט ואני לסמח"ט. למרות זאת יצא לנו הרבה להיות ביחד, הן בביקורים בגזרה, הן בלילות הארוכים שבהם היינו סוגרים את המשימות והן בעבודה שוטפת.
אחת התכונות הבולטות שהיו לתדהר היא "ריכוזיות", אך לא במובן השלילי. הוא נתן לסגל חופש פעולה מוחלט, אך רצה להיות בקיא בכל הדברים, עד הדברים הקטנים ביותר. הוא רצה ללמוד לעשות הכל ולשם כך לדעת כל פרט ממה שאנחנו עושים.
לתדהר הייתה שיטת עבודה מאוד מסודרת, הוא היה כותב בקלסר שלו את כל המשימות שהיו לו ומסמן אותן ב"פלוס" (+) וכל משימה שביצע היה מסמן ב"עיגול", כך היתה לו בקרה על הכל.
תדהר בדרך כלל לא נהג לדבר על הרגשותיו האישיות והפגין תמיד רצינות ותחושת בטחון כלפי חוץ (ראו סיפור התאונה). היחידה איתה היה נפתח ומדבר על הכל לפחות בתקופת שירותו בחטיבה הייתה חברתו ניצן שנהג לשוחח איתה שיחות ארוכות לפחות פעמיים ביום אפילו על חשבון ישיבות ועבודה עד שעות הלילה המאוחרות.
לתדהר היה מן מבט חודר שכזה עם חיוך ממזרי נסוך על פניו. כשהתבוננת בו זה היה די מהפנט. המבט היה מופיע כשהיה עושה דברים על הצד הטוב.
סיפורים שהיו:
ב - 12/99, באחד הימים הודיע לנו קשר"ג רכס רמים שהוא לא מוצא שלגון (מכשיר שנחשב לסודי). תדהר נתן לקשר"ג זמן של מספר שעות כדי לחפש את השלגון בכל הגדוד ולמצוא אותו, אך הקשר"ג לא מצא וטען שהשלגון הגיע אלינו לחטיבה.
תדהר, שלא רצה להעביר את זה ישר לאוגדה, דבר שיכל לעורר בהלה ולהכתים את תיקו האישי של הקשר"ג החליט ב - 23:00 שאנחנו יוצאים לחפש את השלגון. אני ותדהר לקחנו את הגי'פ, כאשר תדהר שאהב לנהוג נהג, "סחבנו" איתנו את הקשר"ג והתחלנו לחפש בכל המוצבים של הקשר"ג את המכשיר. בסופו של דבר, למזלנו, נמצא המכשיר בחמ"ל אחד המוצבים והעניין הסתיים בשיחה משמעתית של תדהר עם הקשר"ג.
באחד הימים, החליט מח"ט 769 לערוך תרגיל צבא שמיים בתוך לבנון. התרגיל היה אמור לביים חטיבה של חייל באחד הואדיות. אני נשלחתי להיות בקר במוצב גלגלית ותדהר נלקח לביים חייל שנחטף. במהלך ה"חטיפה" אירעה תקלה חמורה, ה"חוטפים" וה"חטוף" נכנסו לתוך שדה מוקשים אמיתי וכמו כן החיילים שרדפו אחריהם. בנס לא היו נפגעים והם יצאו בשלום.
בסוף דצמבר 99, תדהר נסע עם הנהג החדש של הפלוגה על מנת לבקר את הקשר"ג בעגל חש"ן. הם נסעו בטויוטה של תדהר, וכאשר הגיעו לשער המחנה, הנהג שהיה לא מנוסה לחץ בטעות על הגז במקום על הברקס ונכנס בשער שפגע בשומר ומחץ אותו. השומר נפצע קשה בראשו ונלקח לביה"ח. הדבר הראשון שתדהר עשה הוא להרגיע את הנהג שנכנס למצב של הלם. תדהר נשאר בעגל ונחקר ע"י שוטרים צבאיים. השוטרים שחקרו אותו היו למרבית הפלא אותם שוטרים שחקרו אותו בתאונה שעבר חצי שנה לפני (תאונת הקולה והבמבה) . תדהר נהג בקור רוח ובכלל לא התרגש, הוא ידע איך לשמור על איפוק ולא הראה חיצונית בכלל את חומרת המצב שבו היה נתון.
אני השתחררתי מצה"ל ב - 20.1.00, לאחר שהייתי מספר שבועות בחפש"ש. לגבי תדהר לא ידעתי מה הוא מתכוון לעשות ותמיד כששאלתי אותו, הוא היה אומר בנימה בדחנית - "אני, אני משתחרר בפברואר".