ברוך ("בורקה") יעקובסון ז"ל

אלבום תמונות

19.5.46, חמש שנים להעדרו
אני מצטער צער רב שלא יכולתי להיות אתכם ביום הזכרת אחי-אחיכם בורקה. מיותר לכתוב לכם מה הרגשתי כשנודע לי שאין עוד מה לקוות. כל השנים ניחמתי את עצמי בתקוות, שאולי עוד אראה אותו, אך לצערי הגדול עלו כל התקוות בתוהו... "בע", כך קראנו לו בבית. ... איננו.
קשה להתרגל לכך אפילו אחרי כל שנות הציפיה הקשות. אינני יכול להאמין שלא אשוב ואראה אותו. בע, המסור והטוב, האומנם לא ישוב עוד לעולם?
כמה אהבה היתה בו למשפחתו, לאחיו, לחבריו. על מסירותו לתנועה, יודעים אתם, חבריו, יותר ממני. התנועה עמדה אצלו מעל לכול.
כשנשלח לתערוכה (מקום האימונים לקראת היציאה הגורלית) ושאלתיו לשם מה הלך? ענני: אני חיל! הטילו עלי תפקיד. ואני ממלא אותו. ביום המר, בהיותי בבנימינה, קבלתי ממנו פתקה בה הוא כותב לי שהם יוצאים למספר ימים ומבקש לא לדאוג לו.
אכן לא דאגתי. האמנתי שיצא ויחזור. רגילים היינו בכך זה שנים.
שנים עברו מאז, אך לי זה כאילו רק אתמול קרה. שלום לכל החברים.

שלכם, יוסף.

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח