משה, מאז שנפל עלינו האסון הכבד הכואב, עברו שלושים יום, אבל לנו זה נראה שרק היום אתה לא איתנו. אנו עומדים מול המצבה, (הקבר) הטרי שלך עוד לא מאמינים ולא מעקלים שזה באמת קרה.
משה: היינו במקום שנפלת בו ולא קמת ממנו וגם לא תקום יותר לעד.
משה: שמענו את הגבורה שלך שנלחמת במחבל שונא ישראל, מחבל מתועב שהגיע אך ורק להרוג יהודים משום שהם יהודים, אתה עשית את חובתך התייצבת מול המחבל ונלחמת בו עם כל האומץ אבל זה רק אתה, אפשר להגיד שאף אחד לא היה אתך, כן היית לבד.
משה: אתה היית נחוש בדעתך שתכניע אותו, אבל המחבל לא נכנע. נכון שפגעת בו אפילו שהוא מאחורי המחסה אבל הוא לא נפל,
משה: זה בעצם ההבדל, שאתה היית לבד וגם ללא מחסה. החברים שהיו בקרבתך לא באו לעזור לך, אפילו האדם שהיה איתך ברכב לא עזר לך, הוא רק דאג להציל את עצמו, אפילו לא התאמץ להוציא כדור אחד לעבר המחבל כדי לבלבל אותו אני בטוח שהתמונה יכלה להיות אחרת מזו אם היה מתייצב האדם שהיה אתך כמוך מול המחבל ופותח באש לעברו והיה משתמש כמחסה ברכב. אני בטוח שלאדם הזה לא היה נגרם נזק, אבל אותך היה מציל מלמות אפילו אם הפגיעה היתה קלה, גם אם היתה הפגיעה קשה היה עדיף לנו, חבל לנו שזה לא קרה כך, אבל אתה יודע משה אנחנו חכמים לאחר המקרה בשביל זה יש עכשיו תחקיר.
משה: שאלנו את הקצינים בדרג הגבוה והאחראים למקרה הזה. אני אישית שאלתי את המח"ט לא היתה לו תשובה אחת מספקת, התירוצים שנתנו "שהמקרה בתחקיר ואין לאף אחד סמכות לתת לנו תשובה".
אני לא בטוח שתהיה להם תשובה מספקת כי השאלות שנשאלו מאוד קשות, החיילים, כולל האזרח שהיה אתך באותה עת אפילו המח"ט לא היה מוכן לשאלות שישאלו. בכל זאת התשובות שמצאו תירוצים. אני בטוח שלאחר התחקיר גם לא נקבל תשובה מספקת, אבל אנחנו נעשה הכל כדי לקבל את התשובה האמיתית. כידוע שהצבא מספר דברים שלא נבין ונדע. אנו נעמוד איתנים כדי לדעת את הכל.
משה: מפה אני פונה לאלוקים ונושא תפילה בשבילך: כשהלב בוכה רק אלוקים שומע, הכאב עולה מתוך הנשמה, אדם נופל לפני שהוא שוקע. בתפילה קטנה חותך את השממה.
תפילה: שמע ישראל אלוקיו אתה הכל יכול, נתת לו את חייו נתת לו הכל, בעיניו דמעה הלב בוכה בשקט, וכשהלב שותק הנשמה זועקת.
שמע ישראל אלוקיו עכשיו הוא לבד, חזק אותו אלוקיו עשה שלא יפחד. הכאב גדול ואין לאן לברוח, כך שזה נגמר כי לא נותר לו כוח. הוא יודע אלוקים אתה גדול מהחיים. אחת השאלות שלו - למה זה מגיע לו? תראה אותו אדון עולם איך התרחק מכולם. היכן הצדק בעולם? מה שהיה נעלם. למדינה נתן את החיים שלו. תראו מה שקרה לו.
משה: אני מבטיח לך שאנחנו כל החבר'ה כאן נזכור אותך לעד ונשתדל להיות במקומך ונתמוך בילדות בעידן ונוי, באישתך היקרה האהובה שלך יעל ולהורים שלך שטיפלת בהם כל חייך עד עתה וגם לאחים שלך.
משה: אני לא אשכח אותך לרגע עד סוף חיי.
משה סלח לנו על זה שלא היינו לצדך בעת נפילתך, לא זכינו לראות ולשמוע אותך. מה יכולתי לומר בעת נפילתך.
משה כאן אנחנו נפרדים ממך לעד.
משה תמסור ד"ש שם למעלה לאחים שלך ולאמא שלי שאתה הזכרת לי אותה ותגיד לה שאנו הילדים שלה כולנו בסדר ותאמר לה שיש לה כבר נכדים כי היא לא זכתה לראות נכדים מהילדים שלה שעשתה הכל כדי לזכות בילדים.
משה יהי זכרך ברוך.