אלבום תמונות
מתן פרקש:
למאור היו יכולות מדהימות שאין לכולם. האחת - היכולת לגרום לאדם לחייך, פשוט 'אין סיבה אמיתית להיות עצוב'. השנייה - היכולת להדביק אותך ברצון לעשות משהו, כי זה מה שנכון לעשות, גם אם אין בדיוק כוח לעשותו.
פעם שאלתי אותו: 'אתה יודע מה זה להיות יהודי טוב?'
פרקש! זה פשוט! הוא ענה לי...
תסתכל בתורה, ממש כאן בספר דברים הקב"ה אומר לנו במפורש: "...ועתה מה ה' אלוקיך שואל מעמך. כי אם ליראה את ה' אלוקיך בכל דרכיו ולאהבה את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך" (דברים י, יב). הקב"ה בעצם אומר לנו בכל דרכיך תחשוב על המעשה שאתה הולך לעשות, האם הקב"ה היה מרוצה ממנו או לא... ואז תעשה את זה.
נתי כבודי:
מאור כמעט אף פעם לא כעס או צעק על אנשים. דוגמה לכך היא שבשמינית לא לכולם היו פלאפונים, ולמאור היה. יום אחד מישהו עם חוש טכני מאוד מפותח החליט ליצור ממטען אחד שני מטענים. ז"א מטען דו-ראשי. לצורך זה הוא לקח את המטען של מאור ללא ידיעתו, והרס אותו לטובת הניסוי. מאור חזר, ואותו חבר אמר לו שהוא גאון והוא הצליח להמציא מטען דו-ראשי. מאור, שהיה חובב פיזיקה הסביר לו בשיא השלווה, כאילו לא נהרס לו המטען, שברור שזה יעבוד, כי יש זרם, אך ההספק יחלש. ובאותה נשימה רגועה, "אבל למה הרסת לי את המטען??"
ב"שבעה" ראינו שמאחורי תג היחידה שלו כתוב משפט, שאך סמלי למאור עצמו: "מה שקשה - עושים. מה שבלתי אפשרי - לוקח קצת זמן..."
ישראל דיין:
בשיחת כיתה, המ"כ אמר לנו שיש לנו כמה חובות שאנו צריכים למלא, ואחת החובות היא שנצטרך לשטוף את הכלים של הפלוגה. מאור קם ואמר למפקד: "המפקד, לדעתי זו לא חובה, זו זכות".
לירן בן שלמה
מאור ידע לכבד את דעתו של כל אדם, גם אם לא הסכים עמו. באחת השמירות דנתי איתו על אחד הנושאים שבערו באותה תקופה. עמדתי הייתה מנוגדת במידה מסוימת לדעתו, ובסוף הוא אמר לי: "אני לא מסכים איתך, אבל אני מבין אותך ומכבד את דעתך".
יוסף ביטון:
כשעליתי לסיור ביחד עם מאור ידעתי שלא יהיה משעמם. הוא היה תמיד מדבר עם המפקדים, מסביר להם ודן עימם על כל מיני נושאים שונים ביהדות, ושאר נושאים העומדים ברומו של עולם...
עדיאל אברהם פלור:
בטירונות, לאחר יום מפרך וקשה במטווחים, השתחררנו לשעת ת"ש. כולנו היינו גמורים מעייפות ונחנו כל עוד אנחנו יכולים, חוץ ממאור. הוא התקשר לאשתו מוריה, ופשוט רק ישב והקשיב לה, ולא הזכיר שום דבר על האימונים הקשים והמתישים שעברנו במהלך כל היום. ככה היה מאור. הוא ידע לשים בצד את כל הקשיים ולא להזניח את הקשר לרגע עם אשתו.
שאולי, חבר מהצבא:
אני זוכר, איך תמיד שאלתי אותך שאלות בענייני הנישואים, ואיך אתם מסתדרים, אתה תמיד השבת לי: "עושים מאמצים ומהשמיים עוזרים לך". כמו תמיד, תשובה מלאת אמונה.
מאיר אור:
כשנכנס לאוהל, הייתי רואה אותו מדבר אל עצמו עד שה אזנייה הייתה מבצבצת מהצד...
כל רגע פנוי היה מנצל כדי לדבר עם מרויה, בשקט ובעדינות שמתאימים רק לו.