ערב לזכרו של סרן מוקי קנישבך ז"ל
3 ביוני 2004
פנינה היקרה,
מפקדי וחיילי "עוצבת האש", ותיקי משפחת הצנחנים,
חבריו ומקירי זכרו של מוקי.
זכיתי להיות מפקדו של מוקי בסיירת הצנחנים. מוקי היה סגני בסיירת לפני שמונה לתפקיד מפקד הפלוגה המסייעת בגדוד 890. התפקיד בו נפל.
רשמו נותר בזיכרוני חד וברור, כפי שנותר בלב כל אלה שזכו להכירו: חייל ומפקד מיוחד, לוחם משכמו ומעלה, וחשוב מכך - אדם למופת, חבר.
כ-24 שנים חלפו מהלילה בו נפל מוקי, במהלך מבצע "מוביל" לביעור קיני המחבלים בלבנון. אנחנו התבגרנו, מוקי נשאר צעיר לנצח.
לכל מי שזכה להכירו, נדמה לעיתים שחלפו רק ימים ושהוא עוד איתנו.
לפעמים נדמה שרק לפני מספר ימים הוביל מוקי מבצע או תרגיל; כאילו רק אתמול צעק "אחרי", והסתער ראשון; כאילו רק אתמול חיפש ליזום עוד מבצע ולהוביל עוד כוח.
יש ימים בהם נדמה שחלפו יובלות...
למרות הזמן הרב שחלף, למרות השינויים והתמורות שעברנו מאז, דבר אחד לא השתנה ולא הועם - הדמות, הזיכרון והמופת.
בהרצאותי התכופות בפני אזרחים, קצינים וחיילים על דמות המפקד ועל מנהיגות, נזכר אני תמיד במוקי.
עוד בהיותי מפקד צעיר רשמתי לפניי שלושה יסודות הכרחיים למפקד צבאי טוב:
הראשון, בעל שורשים וערכים.
השני, חושב.
והשלישי, מקצועי.
מוקי היה כל אלה.
כבן לשמואל, זכרונו לברכה, ולפנינה תיבדל לימים ארוכים, ששרדו את מוראות השואה; כבן לאם שלאחר אותם מאורעות שכלה את אחיה צביקה זכרונו לברכה במערכות ישראל - ידע מוקי מהיכן הוא בא ועל מה הוא נלחם.
אולם אין די באמונה העזה בצדקת הדרך כדי להיות מפקד טוב, ומוקי ידע לשלב אותה בערכים שמייחדים אותנו - ערכי הרעות, טוהר המידות וטוהר הנשק.
כך הכרנו אותו. כך היה מוקי.
אצל מוקי בלטו גם המחשבה ושיקול הדעת הטוב בכל הנוגע לחיי אדם ולאחריותו הגדולה כמפקד. תמיד היה ראשון, אך ידע תמיד לסחוף אחריו גם את החיילים ולדאוג לכל מחסורם. כך היה מוקי.
מוקי צעד ראשון כי הוא היה הכי טוב, הכי מקצועי, מיוחד וחד מחשבה.24 שנים חלפו ממותו, אך כל מי שזכה להכירו - כפקוד, כמפקד וכחבר, נושא עימו עדיין את דמותו התמירה ואת מורשתו.
דעי לך, פנינה, השפעתו של מוקי אינה מוגבלת לסביבה הקרובה שזכתה להכירו אישית.
גם היום - כשאנו מלמדים איך להיות מפקד בצבא, מדברים אנו למעשה על איך להיות יותר כמו מוקי. מחנכים אנו דורות של חיילים ומפקדים לאור המופת שהציב לנו.
חיילי ומפקדי גדוד 890 של היום, כמו גם כלל החיילים והמפקדים הצעירים בצה"ל של שנות ה-2000 - גם כאלו שעדיין לא נולדו בלילה הנורא בו נפל - מתחנכים על מורשת הקרב וערכי הגבורה והרעות שהנחילו להם מוקי וחבריו למסדר המפואר של חללי הצנחנים, אלו שבחייהם ובמותם היו לנו לסמל.
קולו של מוקי לא נדם בלילה בו נפל, והוא מוסיף ומלווה את לוחמי הצנחנים במלחמתם הבלתי נלאית בטרור הנורא - מלחמתנו על הזכות לחיות כאן.
פנינה,
את, ששכלת בן ואח במלחמה לביטחון ישראל ונתת למדינתך כל שניתן, חברת אלינו, למשפחה הגדולה של צה"ל.
את, שיודעת לחזק את אלו שבאים אלייך לחזקך, הנך מופת בשבילנו - מופת של אהבת העם וחייליו.
מעבר להערכתו הרבה את פועלך להנצחתו של מוקי ולמען לא ישכח, יודע אני שפועלך זה אינו מיועד רק עבור מוקי, אלא הוא עבורנו כולנו.
אני שמח גם על הזכות שנפלה בחלקך - אבל יותר מכך - בחלקנו - כאשר נשאת את זכרו של מוקי איתך ואיתנו באחד ממסעות "עדים במדים" לפולין. גם אז היית מופת עבור משתתפי המסע כולם.
דעי לך פנינה, אנו זוכרים את מוקי ולעד נוקיר את תרומתו לביטחון מדינת ישראל.
צה"ל כולו ניצב לצדך, לא רק הערב, אלא בכל ימות השנה, על מנת לזכור יחד איתך.
יהי זכרו של מוקי ברוך.